אני ממש חרד ממין, לא יודע איך אתגבר על זה?

חוויתי את הנשיקה הראשונה שלי לפני שבועיים ואני בן עוד מעט 19.
גיל כביכול שאני אמור להיות בו עם המון ניסיון.
אני ממש ביישן וסגור,ובכיתה ז' ראיתי פורנו רגיל והזדעזעתי.
אני פשוט לא מסוגל לראות סקס כדבר חיובי וכיפי משום מה,אני מנסה והתמונות הדוחות האלה של אישה מוצצת לגבר או גבר עם אישה באנאלי קופצים לי לראש ובא לי להקיא כי פורנו זה מוגזם.
אני מתוסכל.
הנשיקה הראשונה הייתה מדהימה וזה לא התפתח לכלום כי נפגשנו שוב ולא נהניתי איתה והיא רוצה שנהיה ידידים וגם אני בתכלס ולכן לא ניפגש שוב.
אני אדם טוב,ממש טוב.
אני מתחשב,רומנטי,נראה טוב,מוזיקאי ואדם רגיש.
בחורות בעיניי הן יפיפיות ומדהימות.
יש לי בעיות של חרדות וביטחון עצמי על הרצפה ודימוי עצמי חרא.
זה בעיה מאוד רצינית שאני חווה כבר שנים וטופלתי מקצועית וזה לא עזר.
כולם ניסו לעזור לי,כל מי שאני מכיר,הרוב התייאשו ממני.
אני כותב המון על הכאב הזה של האהבה העצובה.
אני גם די מרגיש מגעיל עם עצמי שאני ככה חרמן על בנות,ולפעמים גם מאבד שליטה על עצמי וכותב להן שטויות שאחרי זה אני מתחרט על זה.
אני אדם רציני סך הכל,נחמד,חמוד לטענת בנות רבות ומקסים.
כי אני לא חרא,אני לא מניאק,אכפת לי מהבחורה.
אבל אני נרתע ממין,חרד מזה,מפחד.
אני רוצה מגע,רוצה את לחוות את גוף האישה ולגעת והכל.
אבל אני ממש מפחד מהאקטים המיניים ובמיוחד מהחדירה ולהיות ערום ככה.
יש לי זין קטן ואני ביישן ומתבייש בגוף שלי.
מה גם שבנים מצליחים עם בנות ואני לא מסוגל לנסות כי אני מפחד.
יש לי כנראה חרדה חברתית וחרדת נטישה כי אני במצבים חברתיים כמו מסיבות או מקומות הומים אני נלחץ ממש,ונכנס למן כמו טריפ כזה,שאני רוצה רק לצאת משם.
ובכללי אני מאוד תלותי ופרנואיד,קנאי לבנות,רכושן קצת לפעמים.
אני רוצה המון אהבה כי לא קיבלתי כשהייתי קטן מהבית.
אימא שלי הייתה קרה אליי ולא חיבקה אותי ואבא שלי לא היה איתנו בבית ולא גדלתי עם דמות אב.
אני מאוד רוצה להתמודד עם זה אבל לא נהנה ממסיבות,או מחברתיות יתר.
אני מודע לעצמי ומנסה להבין איפה אני טועה.
למה אני לא רוצה בעצם לשנות את זה?
כי זה נוח לי?
אני רוצה להשתנות,להיות מושך אנשים,להנות מלדבר איתם,לא להרגיש כל כך מנותק מהעולם וחריג ושונה,רוצה שבנות יתעניינו בי.
מה גם שאני מוזיקאי אז חשוב לי לעשות המון מזה.
אני צריך המון אהבה מנשים,המון מגע,חיבוק,המון חום,כל זה בגלל הילדות הזו חסרת האהבה,לא חוסר מוחלט,אבל היה מעט.
כיום כלום לא מספק אותי,לצערי גם כשאני שמח ומצליח במשהו חדש אני חוזר לדיכאון קשה עם הרגשת אובדנות וכלום עוד לא הצליח לעזור.
אשמח לשמוע את דעתכם,ולדבר עם מי שירצה גם מעבר...
אם תרצו שאוסיף מייל תגידו ואפרסם בעדכון ההודעה.
שלחו הודעה אם בא לך להרחיב את דעתכם באופן פרטי.
תודה לכל מי שיגיב וינסה לעזור,אתר נפלא,אני כאן קורה שאלות של המון.
מאוד אוהב את זה שאתם עוזרים לכולם.