שבי בשקט
שלום,
נאי יודעת שאני בגיל ההתגרות וכולם רבים עם ההורים, אני יודעת, אבל יש הבדל בין ריס לבין לשפיל יש הבדל בין ביקורת בונה לבין לשפוט וכפי נראה אמא שלי איבדה את הגבול.
אז ככה אני ממש רגישה שהיא משפילה ואתי באופן כללי
היום אני רציתי עזרה בלסדר את החדר החדר שלי שאני עובדת בלי הפסקה לסדר כבר שלושה ימים היה המצב יכסית טוב לא הייתי צריכה הרבה עזרה ורציתי עזרה לקראת הסוף במקום זה קיבלתי אמא שיפוטית שאומרת "זה כל מה עשית בשלושה ימים" "תראי איזה גועל איכס" "אם אני הייתי במקומך לא הייתי מסוגלת לחיות ככה אבל זה בסדר לא איכפת להיות מסריחה"
היא אומרת ליד חברות דברים אישים ומספרת למורים דברים שבחיים לא הייתי רוצה שהם ידעו היא אף פעם לא מכבדת אותי ומששפילנ ואתי בכול הזדמנות ניסית לדבר איתה אבל היא רק צחקה עליי
היא קוראת לי שמנה בלי הפסקה קוראת מגעילה ודוחה ובשיא הרצינות לא נראה שאיכפת לי איך זה גורם לי להרגיש
אני יודעת שהיא אוהבת אותי ועושה הכל לטובתי אחרי הכל בסך הכל היא אמא מעולה אבל די! נמאס! אני לא ורצה שהיא תשפיל אותי אני רוצה שהיא תבנה לי בטיחון אני לא רוצה שהיא תשפוט אותי אלה תעיר בעדינות אני רוצה שהיא תעזור לא תעליב בדרך
אני לא יודעת מה לעשות לא נראה שלדבר איתה עוזר
להמשיך לספוג בשקט? לנסות לדבר איתה עד שזה יעזור? לפנות לגורם אחר? אולי זה בכלל בגללי וזה מגיעה לי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025