שלום לכולם
אני עוד מעט בן 19 ורציתי לשתף אתכם במשהו.
מאז ילדותי, אני זוכר את עצמי כילד מדוכדך, סגור, מופנם, לא מתרצה מכלום, וחושב על מחשבות אובדניות.
כשהייתי לומד בבית הספר, כל יום בשבילי היה סבל. הייתי תמיד בלחץ .
אני פרפקציוניסט. חייב לקבל 100 בהכל. ריצה בספורט והבטן כואבת? שטויות! חייב לקבל ציון טוב! .
הלחץ והדיכאון ליוו אותי ועדיין מלווים אותי בחיים.
המצב בבית מעולה ויש לי משפחה מחבקת ואוהבת ואני עם בגרות מלאה ועבודה ובאמת שהכל בסדר. אז למה אני תמיד לא שבע רצון?.. איך זה שכל יום שחולף אני חושב על העבר ולא על ההווה?..
העניין של הצבא מטריד אותי ולא נותן לי מנוחה. עדיין לא התגייסתי ומאחורי זה מצוי סיפור עם תובנה והארה.
מה לעשות כדי לצאת ממעגל הדיכאון? ממעגל ״לא אין לי כוח לצאת״ , ״אני חייב לנהוג יותר ולשפר את הנהיגה שלי אבל.. לא משנה..״ .
כדורים? פסיכולוג? או שמא לשנות את עצמי לקיצון.
תודה על הקריאה והעזרה.
חסוי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025