ערב טוב, אני רוצה ללכת לפסיכולוג וחוששת לומר זאת להורים שלי. המחשבה כל פעם עולה בי ואני בסוף מחליטה לשתוק. ההורים שלי לא יאהבו לשמוע את זה ובגלל זה לא נעים לי... לא חושבת שהם יקבלו את זה אני חיילת וכמן הרבה חיילים נכנסתי לתפקיד שאני לא עפה עליו, בבית מציקים לי שאני ממורמרת ולא עוקצת ואומרים שאני פחדנית כי אחיות שלי עברו צבא. אני מודעת לפחדנות הזו וזה מרתיח שהם דורכים על זה ומכאיבים. כל פעם שהנושא עלה זה הסתים בריב. בבית מקניטים אותי וזה גורם לי להגיע לשפל ולתסכול שהם לא מבינים. קצת קשה לי עם המערכת הצבאית ואני באמת משתדלת כי כולם עוברים. הפנייה לקבן לא ככ מתקבלת כי הבנתי שלא באמת אכפת לו(ספציפית זה שביחידה שלי) קשה לי לחשוף כמה אני נפגעת ורגישה ואפעלו עכשיו אני מרגישה מפגרת. נהיו לי רגשות נחיתות ואני מוצאת את עצמי נכנסת להתקפי תסכול בכי וזעם.
כתבתי בשביל לפרוק, מצטערת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025