מאוהב בחברה של אבא שלי וכמו טמבל מנסה להרשים אותה, איך אני יוצא מזה?

אמא שלי גידלה אותי עד שהייתי בן 7, ואז עברתי לגור עם אבא שלי. כנראה היה לו ניצוץ חמלה והוא קלט שהוא צריך לקחת עלי אחריות במיוחד אחרי מה שהוא שמע, ויש גם את הקטע שהוא אבא שלי וזה... לא ציפיתי ליותר מדי ממנו, אבל הינה, התחלתי לקום בבוקר בלי צעקות, לפעמים עם מתנה או שתיים לידי. במטבח תמיד חיכתה לי צלחת עם קורנפלקס שאני אוהב ויכולתי לאכול עוד אם הייתי רעב, וזה בניגוד לפרוסת לחם מג'וייפת שהייתי רגיל אליה אצל אמא. צבענו את החדר בדירה של אבא שלי, ציירנו על הקירות, קנינו לי מיטה חדשה, מחשב, אופניים. היה לי חדר משלי, הבנתי שאני לא אורח. פאק, הוא אפילו היה מספר לי סיפורים מאולתרים לפני השינה. בערך מגיל 12 הוא לוקח אותי לטיולים בעולם, טרקים של אב ובן, במקומות הכי יפים שאפשר להעלות על הדעת. אלו יותר מטיולים, אלו היו הרפתקאות וחוויות שבחיים לא אשכח. מרגע שאני בחזקת אבא שלי לא חסר לי כלום, במיוחד לא אהבה.
אבא שלי כבר בשנות הארבעים לחייו והוא נראה טוב ותמיד חושבים שהוא אחי הגדול. הוא מחליף...היה מחליף בחורות כמו גרביים, והן תמיד בנות עשרים ומשהו. כשהייתי ילד לא היתה לו בעיה להתחיל עם בחורה מולי, לא הייתה לו בעיה להתמזמז איתה מולי או דברים כאלה. לא חושב שזה פגע בי נפשית, גם לא זה שהוא לקח אותי למועדונים בחו"ל כבר בגיל 14 עם בחורות מקומיות שנראה לי שהיו זונות, או סתם חברותיות. הפתיחות שהייתה ביננו בסך הכול גרמה לי לגדול עם גישה ליברלית למין. אני יודע זה מתבקש שאצא אדם בעייתי ודפוק שחסרים לו כמה ברגים, אבל אני טיפוס נורמלי ובנאלי בכיתה של חנונים.
לענייננו. אבא שלי יוצא עם מישהי כבר חצי שנה. היא בת 27, והיא האישה הכי יפה שראיתי בחיי, הכי חכמה ומרתקת שהכרתי, ואני מאוהב בה וחושב עליה בלילה, במקלחת, כשאני מאונן, כשאני מקיים יחסי מין. אני חושב על העדינות שלה, ועל המגע שלה, לפחות מדמיין מה הייתי מרגיש אם היא הייתה נוגעת בי, לא בקטע אפלטוני. אני מטורף עליה, על הריח שלה, מנסה להרשים אותה עם השיטות הכי פתטיות, כמו לצאת מהמקלחת בדיוק כשהיא במסדרון, או ללכת עם חולצות צמודות שמבליטות שרירים, ובקיצור, מנסה להתחרות באבא שלי ולא בהצלחה יתרה. היא כל כך לא מודעת לזה והיא מרשה לעצמה לחבק אותי פה ולנשק אותי בלחי שם, ואני פשוט לא יכול עוד לחיות בבית כשהיא נמצאת בו. אני לא יכול לראות אותם ביחד, ובטח שלא יכול לראות אותו מנשק אותה או את שאר גילויי החיבה שלהם. התחלתי להתנהג כמו מניאק לשניהם ולהרחיק אותם ממני ופשוט להסתגר בחדר, כי קלטתי שאני מנסה להתחיל עם חברה של אבא. מה נסגר איתי? בחיים שלי לא עשיתי שום דבר בכוונה לפגוע באבא שלי או בכל אדם אחר. אני מרגיש חרא עם עצמי, מרגיש שאני בוגד באבא אחרי כל מה שהוא עשה בשבילי. אבא שלי עשה בשבילי הכל ועכשיו זוכה לאהבה עם אישה מדהימה, ובמקום לפרגן אני מתנהג כמו חמור. בסדר, אני לוקח אחריות, אני צריך להתמודד עם זה כמו אדם בוגר. אני יודע שאני צריך להתנצל על ההתנהגות שלי וזה החלק הקל, אבל איך אני מפסיק להיות מאוהב בה? אני פשוט מכור אליה וכל יום שעובר זה לא נהיה קל יותר כי היא פשוט מדהימה, ולא יודע איך זה שהיא פשוט נהיית מדהימה יותר ככל שהזמן עובר. זה נכון שלא חסרה לי אהבה, אבל אהבה של אישה זה משהו אחר, במיוחד אישה כמוה.
איך אני יוצא מזה? ואם לא לצאת מזה אז איך לחיות עם זה בלי להיות מגעיל לאנשים שרוצים בטובתי? והכי חשוב זה איך אני מתמודד עם התחושה שבגדתי באדם כמו אבא שלי, שלא החסיר ממני דבר, שעשה הכל כדי שלא ארגיש עצוב או נחות או לא נאהב? נכון שלא עשיתי כלום, אבל עצם הכוונה מספיקה. איך בכלל חשבתי לעשות דבר כזה?!