הלב שלי אטום; לא מסוגל לאהוב ומפחד לגבי העתיד, איך להצליח להרגיש?

היי , אני בחור דיי נורמטיבי אומנם לא אטרקטיבי במיוחד על פי דעתי (נמוך) אבל גם אי אפשר להגיד שהעולם רע אליי מאוד.
אני מרגיש שאני אטום לגמרי מבחינה רגשית , בבועה משל עצמי.
יש מצבים שאני כן ישחק את המשחק של אוהב או של עצבני אם מישהו חוצה את הגבול אך זה לא באמת.
אני פשוט מתעצבן כי אני אמור להתעצבן ולא באמת כי אכפת לי ממה שהוא או היא עשו.
עד למצב שאם בת הזוג שלי תבגוד בי , זה לא כזה יעניין אותי פשוט.
לפעמים אני קורא כאן שאלות , על כל אחד והצרות שלו והאמת שאני קצת מקנא, אתם ממש שם וממש חווים את זה , אצלי זה נראה כאילו יש לי שכבת מגן שפשוט שום דבר לא יכול לחדור אותה.
מרגיש לי כאילו אני לא חי באמת , כאילו אנשים לא בדיוק לוקחים אותי ברצינות (ואפשר להבין למה).
וזה קצת מתסכל.
אומנם יש סביבי אנשים , אך האמת שאיני מבין אותם .
היו לי לפעמים בנות זוג אך בדרך כלל זה הסתיים באותה הטענה בדיוק "אתה שם ולא שם" וזה סופר נכון.
אני יכול לשחק את המשחק לרגעים, אבל בטווח זמן זה לא באמת יכול לעבוד.
כמה שניסיתי לשנות , לא הצלחתי.
אני רואה זוגות נשואים ואני לא מבין איך , איך לעזעזל הם שומרים על אותה היציבות והעקביות.
כל זאת ועוד אף יותר שמפאת כבוד לדברה "לא תחפור" לא נאמרו גרמו לכך שפיתחתי אישיות "לא קונבנציונלית"
כזאת שחושבת שהכל פיקציה.
ששום דבר שהמציאה החברה שאנשים הולכים אחריה לא אמיתי באמת.
עניין של מוסר , מונוגמיה , כסף , כבוד , אמון וכו'.
והאישיות הזאת רק הולכת ומתדרדרת עם השנים .
עד למצב שאפילו לפני שנה רציתי לסיים עם זה מסיבות אידיאולוגיות (!) , כי היה לי מאוד קשה לקבל את ה"פער" בין מה שאני חושב לבין איך שהמציאות מתנהלת.
כמובן שהיום אני במקום אחר , יותר שלם ויותר מחובר.
מה גם שאי אמון מוחלט בדת (תהליך ארוך כי באתי ממשפחה מסורתית והוא הסתיים רק לפני כמה חודשים) גרם לי יותר להעריך את החיים.
כי אם אני יודע שאין עולם הבא , אז בשביל מה יש לסיים את החיים? הרי כל מה שאנחנו עושים כאן זו מתנה שקיבלנו.
ואני אוהב מתנות.
כך שסיום החיים כבר לא יעלה על הפרק לעולם .
קצת אפילו מפחידה אותי העובדה שהחיים הם כחוט השערה.
והלוואי שהמדע יפצח את קוד מעיין הנעורים, נראה שזה כבר לא דבר של מה בכך.

רציתי לדעת מה אתם חושבים? איך ליצור את האיזון .
איך להיות שלם עם עצמי באמת , ואיך אולי לפוצץ את הבועה ובאמת להרגיש?
הרי אף אחד לא היה רוצה אדם כמוני בחייו , וזה קצת מוזר שאנשים כן מתנהגים אליי יפה ורוצים אותי בקרבם.