אני כותבת את זה עם דמעות בעיניים...המשפחה שלי הרחיקה אותי. כשהייתי בת 12 אחי הגדול תקף אותי מינית, כמעט אנס אותי..לא סיפרתי להורים שלי אבל בעצת חברה פניתי ליועצת בית הספר שהפנתה את זה מיד לשירותי הרווחה ולמשטרה...הרשיעו את אחי והוא ישב במעצר של קטינים זמן מה..אבל אני זאת שבאמת נפגעה. ההורים שלי לא האמינו לי כל הזמן הזה, אפילו שהיה אין ספור הוכחות ושאחי התוודה. הם טוענים שפירקתי להם את המשפחה ושאחי לא מוכן לראות אותי יותר. כשהייתי בת 14 הם החליטו ביחד להוציא אותי מהבית ושלחו אותי לפנימייה. אחי סיים את המעצר שלו וחזר הביתה כמו מלך, ההורים שלי ממנים לו טיפולים פסיכולוגיים בעוד הם לא הוציאו שקל על פסיכולוג בשבילי וקיבלתי פסיכולוגים רק מהפנימייה. ובכל זאת, אני כל כך מתגעגעת הביתה! לאחי הקטן שהוא בן 8 ולכלב החמוד שלי..לחברות שלי ולבית ספר, לשכונה ולבית עצמו..ואפילו להורים שלי אני מתגעגעת..אבל אסור לי לבוא, לא בשבתות ולא בחופשים. שולחים אותי לדודים שלי. אפילו את החופש הגדול אני מבלה אצלם. אין לי משפחה. אין לי בית. הגעתי למצב שההורים שלי חושבים שאם אני אהיה בסביבתו של אחי הוא ייפגע נפשית מזה. אז למה לא לשלוח אותו לפנימייה???למה אותי? למה אני צריכה להתנצל בפני מישהו שכמעט אנס אותי, רק כי הוא אחי?? אני רוצה את הבית שלי אבל לא יכולה לקבל אותו. אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי, אני רוצה למות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025