מאוהבת ביועצת שלי, כדאי לשלוח לה את המכתב שכתבתי לה?

התאהבתי ביועצת של כיתות ז שנה שעברה היא עזרה לי המון התקשרה,דאגה,תמכה ופשוט שנאתי אותה אבל השנה התאהבתי בה ואני בוכה בגלל זה וכואב לי כלכך וזה כבר כמעט שנה ככה אז חשבתי לשלוח לה את זה....

א לפני שאת קוראת את זה אני רוצה לבקש סליחה!!!
אני פשוט מרגישה צורך לפרוק את זה,ואין לי מושג מאיפה כל האומץ או הטימטום הזה שלי,
אבל אני סוג של מאוהבת בך...
בסוף ז' עד שעברתי לפנימייה חשבתי שאני מאוהבת המדריכה שלי אבל זה הייה סתם משיכה כזאת. וכאילו שהכל התחיל להיתפרק לי והמצב שלי ממש החמיר מצאתי את עצמי סוג של מאוהבת בך. ובמשך כל החיים שלי עברתי מלא דברים מאוד קשים שאף ילד כמעט לא עובר: הפנימייה,האלימות בבית, אישפוז פסיכיאטרי, מצב כלכלי קשה, כל הניסיונות היתאבדות שהיו לי...
כל השייט הזה גרם לי לכל הבעיות הפסיכולוגיות האלה שלי וכאילו אני לא בטוחה עם מה שייש לי איתך זה בדיוק אהבה. אבל המחשב עלייך כן עוזרת לי אני זוכרת ששחזרתי מהפנימייה אבא שלי ואני שוב רבנו וזה ניגרר לזה שהוא סטר לי ולאמא שלי שבאה להגן עלי, ואני זוכרת שלקחתי 37 כדורים ובעלתי ונשכבתי במיטה ולא הפסקתי לבכות וחשבתי על זה שאני מוותרת על החיים שלי ועל כל המטרות שהצבתי לעצמי בחיים. ואז ניזכרתי שביום ההוא שחזרתי מהפנימייה את שאלת אותי "מה את עושה פה?״ ואמרתי לך הייה לי קשה בפנימייה ואז אמרת "קשה אז מוותרים?!" וחייכת. ואני לא יודעת למה אבל כשנזכרתי בזה קמתי והקאתי במשך רבע שעה את כל הכדורים. הנוחכות שלך בחיים שלי מאוד עוזרת לי בלקום בבוקר לביית הספר,להיתמודד עם משברים,וכאלה...
אבל מצד אחד שאת לא אומרת לי שלום או מתעלמת זה ממש מבאס. אופפפ אני באמת לא יודעת מה עובר עלי ויכול להיות שזה רק הגיל ואני סתם ילדה מבולבלת ואני גם לא יודעת למה אני שולחת לך את זה ביכלל אבל זה מה שהלב שלי אומר לי לעשות. וברור שאת לא יודעת איך להגיב על דבר כזה ואת לא חייבת לענות באמת.
ואני גם יבין אם תבקשי ממני להיתרחק מימך וכאלה...
סליחה שאני מפילה את זה עלייך ככה סליחה!!! אני יודעת שאת מאושרת בחיים שלך עכשיו עם בעלך והילד שלך ופשוט כואב לי עם התחושה הזאת שאני מביכה אותך.
סליחה !!!!
אוופ וזה ניראה לי כל כך שגוי לישלוח לך את זה אבל בכל זאת זה ניראלי גם מאוד נכון. אבל לא יודעת מה הולך להיות אחרי שאני אלחץ ״שלח״ אבל תהרגי אותי את לא (אני מקווה) וכשאני אראה אותך במיסדרון אני ואת בטוח נתחמק אחת מהשנייה,ואת כניראה תתעלמי ממני, ואת בטח כבר עכשיו אומרת לעצמך ״הילדה הזאת פסיכית לגמרי״ אבל אני לא מצפה ממך להבין. ואת גם לא ממש תוכלי להבין, כי לעבור את כל מה שאני עברתי ולצאת מזה בלי בעייה זה נס.
ואני לא רוצה שתיכעסי עלי או תישנאי אותי אחרי שתסיימי ליקרוא את זה והמטרה של כל המיכתב הזה היא שהכל יעבור לי כל הבאסה הזאת שאני לא לומדת איתך בהומניסטיקה,כשאת לא אומרת לי שלום,ושאת כבר יועצת של ז׳ ולא שלנו...
אני פשוט מקווה שנישאר במצב הזה של "היי״ וחיוך בבוקר ושלא תכעסי עלי או תהיי מובכת ממני.
ושאני אקח ממך את הדברים הטובים שלימדת אותי בכיתה ז׳ ויש הרבה...
את באמת מדהימה א ,נשמה אמיתית.
סליחה על כל זה!!!