היי
אני משרת בצבא ובין השאר הכרתי מישהי שהיא חמודה אבל בגלל שמהר מאוד הבנתי שיש לה חבר כבר שנתיים אז אמרתי שאין טעם להתחיל איתה ושנהיה ידידים.
לאט לאט התחלנו לדבר יותר ויותר ואז גיליתי בחורה שהיא פשוט מושלמת. יש לנו המון תחומי עניין משותפים, כל תכונה שגיליתי בה מוצאת חן בעיני, מדברים כמעט כל יום בבסיס ובסופי שבוע בטלפון. כל פעם שאנחנו רואים אחד את השניה ישר לשנינו עולה החיוך, גם אם זה מפגש אקראי ואנחנו רק אומרים שלום (וזה יבוא עם חיבוק חם) אנחנו משתפים בינינו קשיים של המציאות הצבאית שאנחנו נמצאים ומעודדים אחד את השניה המון. כשאני איתה אני לפחות שוכח קצת מהצרות שיש לי בתפקיד עד כדי כך שלפעמים אפילו נשארים קצת לדבר למרות שצריך לחזור לעבודה או יכולים ללכת הביתה.
בקיצור הבנתי שיש בה מה שלא היה בשום בחורה אחרת שהייתי איתה בקשר עד היום ושאם היינו ביחד זה היה יכול להיות מושלם.
אבל כמו שאמרתי היא תפוסה חזק, יש לה חבר שנתיים ומשהו ונראה שטוב להם ביחד למרות שהיא כמעט ולא מדברת עליו.
זה מתחיל להציק לי שזה המצב, אני מרגיש די כבול. אפילו מתחיל לרדת לי מלנסות ולהכיר בנות אחרות בגללה.
אני לא רוצה לאבד אותה כי היא החברה הכי טובה שלי ביחידה ורק היא מבינה את הצרות שלי בתפקיד (ולהפך, אני היחיד שהיא יכולה לדבר איתו על הצרות של הצבא לעומק ושאבין הכל), ומצד שני ככל שאני יותר איתה אני רק רוצה אותה יותר. יש הצעות איך לצאת מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025