התמכרות לשינה ולעישון חשיש, אני רוצה לצאת מזה!

בנוגע לחשיש אחרי שעוברים את השבוע בלי אז הרבה יותר קל , אני יכול להגיד שהיו לי הרבה שנים אבודות בגלל זה והיו ימים שהייתי מסתגר בגלל זה ואפילו לפגוש חברים ולעשן ביחד לא היה בא לי זה סגר אותי בתוך בועה גם שהיינו יושבים חברה בסטלה אז לא היינו מדברים הרבה כל אחד בסרט שלו לעומת מצבים של צלילות אז מדברים יותר מתקשרים ,רוב הסכום שאני חייב לבנק אני מניח שזה מהחשיש , והתואר שאני עושה שאני רק בהתחלה סיימתי סמסטר והייתי יכול כבר להיות כמעט בסיום התואר אני יודע שברחתי לשם כי זה היה נוח אך המחיר הוא כבד הרבה יותר מגראס אני והאקסית שלי נהגנו לעשן כמעט תמיד ביחד והסקס היה נהדר ,אך זה גרם לנו הרבה בעיות מסביב , עד לפני כמה חודשים לא הייתי מאמין שאני יכול בלי זה והייתי אומר איך אנשים חיים איך יש להם טעם בחיים בצעדים הדרגתיים אני מקבל את הטעם בלי זה ולפעמיים לא מוצא סיבה לקום מהמיטה שהייתי מעשן הייתי קם עם חשק ועושה גויינט ומתחיל את היום והיו פעמיים שהייתי מעשן ומאונן שעות מול המחשב זה הגדיל את העוררות המינית והשאיפות עיקבו את הגמירה,הייתי מצליח לשבת וללמוד שעות עם זה אך בהבנה נמוכה מהסיבה שהסטלה היתה מבלבלת אותי מחד אך נותנת לי לשבת ברוגע , ניתקתי קשרים עם חברים מעשנים וכולם היו ונשארתי כמעט לבד וזה המחיר הכול בכדי שיום אחד אני יצליח בגדול ולא איזה אחד שמעשן בזמן שהעולם ממשיך את תקוע ויש כאלה שלא מפסיקים ומגיעים לגיל 40 בלי כלום בחיים עם חובות ושתי בעיות ההתמכרות והצרות שהם הכניסו מתחת לשטיח אין דבר כזה לעשן רק בסופי שבוע הגבולות מטשטשים מהר מאוד אני התנסתי לראשונה בבנג בערך בכיתה ט אז זה לא היה התמכרות מאוחר יותר פגשתי את זה שוב ושוב ופיתחתי חולשה לזה עד היום זה איתי יש ימים שפשוט בא לי לברוח לעשן איזה גויינט ולחיות אבל אי אפשר לחיות ככה עוד השנים עוברות ואין הגשמה עצמית אין מימוש עצמי הפוטנציאל הטמון יורד לטמיון ואז כל מה שתכננתה להיות בגיל 30 כבר לא יתממש ואז בא הדכדוך מה יכולתי להספיק וכמה פישלתי היום אני נמצא במקום שאני עוד שנייה עף מהאוניברסיטה מקורסים שלקחתי שוב ושוב סתם מבלי להיבחן ומבלי להגיע לשיעורים היתה לי הפסקה ארוכה שלקחתי את עצמי בידיים והצלחתי להתקבל לאוניברסיטה שלפני כן לא היה לי אפילו עשר שנות לימוד למדתי שנתיים וחצי השלמתי הכול עשיתי מכינה לתואר ובלימודים שהתקבלתי לתואר פגשתי את זה שוב ויש לי חולשה לזה היכרתי את האקסית שלי בלימודים והתחלנו לעשן ביחד שאני רציתי להפסיק היא רצתה להמשיך והפוך פשוט מדרון חלקלק היום הייתי צריך כבר כמעט לסיים תואר אבל אני עם חובות לבנק והזדמנות אחרונה לעבור קורס להיבחן פעם אחת אם אני לא עובר כל מה שלמדתי והשקעתי הולך ומעיפים אותי מהאוניברסיטה זו הדרך הנכונה בסוף כולם רוצים להפסיק אך לא כולם יכולים...

בנוגע לחשיש אחרי שעוברים את השבוע בלי אז הרבה יותר קל , אני יכול להגיד שהיו לי הרבה שנים אבודות בגלל זה והיו ימים שהייתי מסתגר בגלל זה ואפילו לפגוש חברים ולעשן ביחד לא היה בא לי זה סגר אותי בתוך בועה גם שהיינו יושבים חברה בסטלה אז לא היינו מדברים הרבה כל אחד בסרט שלו לעומת מצבים של צלילות אז מדברים יותר מתקשרים ,רוב הסכום שאני חייב לבנק אני מניח שזה מהחשיש , והתואר שאני עושה שאני רק בהתחלה סיימתי סמסטר והייתי יכול כבר להיות כמעט בסיום התואר אני יודע שברחתי לשם כי זה היה נוח אך המחיר הוא כבד הרבה יותר מגראס אני והאקסית שלי נהגנו לעשן כמעט תמיד ביחד והסקס היה נהדר ,אך זה גרם לנו הרבה בעיות מסביב , עד לפני כמה חודשים לא הייתי מאמין שאני יכול בלי זה והייתי אומר איך אנשים חיים איך יש להם טעם בחיים בצעדים הדרגתיים אני מקבל את הטעם בלי זה ולפעמיים לא מוצא סיבה לקום מהמיטה שהייתי מעשן הייתי קם עם חשק ועושה גויינט ומתחיל את היום והיו פעמיים שהייתי מעשן ומאונן שעות מול המחשב זה הגדיל את העוררות המינית והשאיפות עיקבו את הגמירה,הייתי מצליח לשבת וללמוד שעות עם זה אך בהבנה נמוכה מהסיבה שהסטלה היתה מבלבלת אותי מחד אך נותנת לי לשבת ברוגע , ניתקתי קשרים עם חברים מעשנים וכולם היו ונשארתי כמעט לבד וזה המחיר הכול בכדי שיום אחד אני יצליח בגדול ולא איזה אחד שמעשן בזמן שהעולם ממשיך את תקוע ויש כאלה שלא מפסיקים ומגיעים לגיל 40 בלי כלום בחיים עם חובות ושתי בעיות ההתמכרות והצרות שהם הכניסו מתחת לשטיח אין דבר כזה לעשן רק בסופי שבוע הגבולות מטשטשים מהר מאוד אני התנסתי לראשונה בבנג בערך בכיתה ט אז זה לא היה התמכרות מאוחר יותר פגשתי את זה שוב ושוב ופיתחתי חולשה לזה עד היום זה איתי יש ימים שפשוט בא לי לברוח לעשן איזה גויינט ולחיות אבל אי אפשר לחיות ככה עוד השנים עוברות ואין הגשמה עצמית אין מימוש עצמי הפוטנציאל הטמון יורד לטמיון ואז כל מה שתכננתה להיות בגיל 30 כבר לא יתממש ואז בא הדכדוך מה יכולתי להספיק וכמה פישלתי היום אני נמצא במקום שאני עוד שנייה עף מהאוניברסיטה מקורסים שלקחתי שוב ושוב סתם מבלי להיבחן ומבלי להגיע לשיעורים היתה לי הפסקה ארוכה שלקחתי את עצמי בידיים והצלחתי להתקבל לאוניברסיטה שלפני כן לא היה לי אפילו עשר שנות לימוד למדתי שנתיים וחצי השלמתי הכול עשיתי מכינה לתואר ובלימודים שהתקבלתי לתואר פגשתי את זה שוב ויש לי חולשה לזה היכרתי את האקסית שלי בלימודים והתחלנו לעשן ביחד שאני רציתי להפסיק היא רצתה להמשיך והפוך פשוט מדרון חלקלק היום הייתי צריך כבר כמעט לסיים תואר אבל אני עם חובות לבנק והזדמנות אחרונה לעבור קורס להיבחן פעם אחת אם אני לא עובר כל מה שלמדתי והשקעתי הולך ומעיפים אותי מהאוניברסיטה זו הדרך הנכונה בסוף כולם רוצים להפסיק אך לא כולם יכולים...