בן 23: התאהבתי בבת 15, מתגעגע אליה... לחזור לדבר או לשכוח ממנה?

אני לא יודע איך זה קרה, אבל זה קרה. התאהבתי בבת 15.
היא הדבר הכי מתוק ותמים בעולם! היא הייתה מייעצת ושואלת אותי הכל, היא הרימה אותי מהמקום הנמוך שהייתי בו..
היינו רבים וישר משלימים, היא הייתה פתוחה איתי ואמרה לי דברים שלא אמרה לאף אחד מעולם, סיפרה לי שהיא עברה אונס שגם את זה לא סיפרה לאף אחד אחר.. כשהייתי רב איתה אחרי חמש דקות הייתי רואה שמשהו בה לא בסדר והקול שלה משתנה פתאום, ובודק שהיא בסדר קודם כל..
אני אוהב אותה כל כך, כשאני בעבודה אני חושב רק עליה, אני מדבר איתה כל היום, מחכה רק שתגיד שהיא אוהבת אותי, מחכה למחמאות שלה, מחכה לה..
כשאמרתי לה שאני אוהב אותה, היא קצת נלחצה(שזה טבעי, אני מבין אותה) אני גם נלחצתי מעצמי באותו רגע.. הרגשה של פדופיל בידיעה שאני לא כזה!
היא אמרה שהיא גם אוהבת אותי, אבל בכל זאת אני בן 23, היא בת 15..
היא מאוד מבולבלת(בצדק גם), כל הזמן שואלת אם היא הורסת לי את החיים, בזמן שאני הורס לה..
היינו ביחד 3 חודשים, ואז הרגשתי שזהו.. זה באמת מוגזם, אני הורס לה את ההתבגרות, זה גיל שצריך לעשות טעויות, אני מפחד שאני מונע ממנה את זה..
מפריע לי שהיא יוצאת עם טייסט החוצה, זה צמוד מידי.. אני מאוד קנאי לה, אני אוהב אותה הרבה יותר ממה שהיא חושבת..

אחרי 3 וחצי חודשים שהיינו ביחד, נפרדתי ממנה.. היא בכתה ואמרה שהיא אוהבת אותי אבל מבינה..
לאחר לילה בלי ה״לילה טוב״ שלה, הבנתי שאני לא מסוגל בלעדיה, למחרת שלחתי לה הודעה שאני מצטער ואוהב אותה.. היא ענתה בכעס ״פתאום אתה מצטער? מה גרם לך לחזור אלי?״
הרגשתי רע עם עצמי, ועניתי לה שהרגשתי שמשהו חסר בי, היא ישר התרכחה וענתה שאוהבת אותי..
ככה המשכנו לדבר..

לאחר שבוע, הבנתי שאני באמת הורס לה את השלב התבגרות ואנחנו במקומות נורא רחוקים בחיים, נפרדתי ממנה, החלטתי לנתק קשר כי אם היינו ממשיכים לדבר, הייתי שוכח מהכל ומתאהב בה מחדש.

עבר חודשיים ואני לא מפסיק לחשוב עליה, לדמיין אותה אומרת שהיא אוהבת אותי, לחשוב עליה..
איך שוכחים ממנה? מה לעשות? לשלוח לה הודעה? לנסות לראות מה איתה?

שמעתי שהיה לה חבר מאז שנפרדנו.. בכלל צבט לי בלב. אני מרגיש נורא וחסר לי. חסר לי את החום שלה.

עשיתי נכון שעזבתי אותה? או שהגיל לא משנה העיקר האהבה?
״האהבה מנצחת את הכל״, לא יודע כבר אם להאמין במשפט הזה או לא..