אין לי בעיה, אני בעד שכל אחד יחיה כפי שהוא רוצה
אני כותבת כאן עם דמעות שחנוקות בגרון...
כ"כ הרבה עשיתי בשביל להגיע למצב שאנשים לא מכירים אותי כטרנסג'נדר, והנה, הנה אני עושה צעד אחורה וחוזרת לעבר.
מאז שהייתי קטנה ידעתי שאני בת בגוף של בן.
בשנות ההתבגרות הראשונות שנאתי את עצמי, היו לי מחשבות אובדניות, ניסיתי להתאבד מס' פעמים ופשוט לא ידעתי מי אני בכלל.
בגיל 16 למדתי לקבל, לאהוב את עצמי, להשלים עם מי שאני, להבין שאני בכלל בת ולא בן. להבין שאני כלואה בגוף של בן שרק רוצה להתפרץ ממנו.
ואז החלטתי לעשות את המהפך הגדול, והפכתי את עצמי בהדרגתיות לאישה.
סבלתי המון בגיל 16-17, מהמשפחה, מהחברים הקרובים, מילדים מהשכבה, ילדים משכבות אחרות ואפילו סתם אנשים שעברו ברחוב וזיהו את המהפך.
אנשים לא ידעו לקבל אותי, היו חייבים לעבור לידי ולהעיר משהו. לא יכולה להניח לי לשקט.
לא יכולתי לסבול את זה, הייתי חוזרת כל יום הביתה חבולה נפשית...
ואז החלטתי לעבוד דירה, למקום אחר לגמרי, עברתי מהצפון הרחוק - למרכז הארץ...
ידעתי שכאן יקבלו אותי יותר, כי כאן להיות טרנסג'נדר זה פחות שונה ויותר מקובל.
וכך עשיתי. עברתי דירה. ובית ספר.
במרכז רוב האנשים מכירים את האני האמיתי שלי, את היותי אישה, רוב האנשים לא יודעים שפעם הייתי בכלל בן... וגם אם הם חושדים - לא שואלים... פשוט זורמים...
כמובן החברים הקרובים שהכרתי כאן במרכז מכירים אותי, את העבר שלי ויודעים את כל התהליך.
אבל הנה האנשים מהעבר לא מרפים והחליטו לעשות מעשה מלוכלך, לפתוח עליי דף פייסבוק מרושע עם תמונות שלי מהיותי בן.
מדובר בכמה ילדים רעים ככול הנראה שהיו איתי בחטיבה (כי היו שם תמונות מהחטיבה).
מדובר בדף פייסבוק אכזרי מאוד שהם מפיצים את זה אחד לשני בבית ספר וזה הגיע גם למישהי שהכרתי כאן בתל אביב....
אני נשמעת יחסית רגועה, למרות שמבפנים אני מתפוצצת ושבורה
אבל כבר אין לי כוחות, פשוט אין לי...
אני לא יכולה להכיל את הרוע הזה של בני האדם.
מאיפה כל גועל הנפש הזה? למה אני לא יכולה לחיות כמו שאני רוצה?
נמאס לי, פשוט ככה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025