אחי מתייחס לאמא שלי כמו לזבל ונמאס לי, מה לעשות?

היי.
אז לפני שאספר לכם על אח שלי, אתן לכם קצת רקע על המשפחה שלי. אני גם רוצה להוסיף שכל השמות שציינתי פה הם בדויים.
ההורים שלי הכירו דרך חברים משותפים, בגלל העניין של שניהם ב-Star Trek. הם התגרשו כשאני הייתי בת 4 ואחי, שחר, היה בן שנה.
לפני כ-5 שנים, אבא שלי התחתן עם אישה נחמדה מאוד, בשם יערה, וכעבור שנתיים ילדו לי אח נוסף- גל. אבא שלי ויערה כרגע בתהליכי גירושין, וגל לא יודע מזה בכלל, כי מומחה אמר לאבא שלי וליערה לא לספר לו בינתיים.
לאמא שלי יש חבר כבר שנתיים, ולו יש ילדה בת 6 מנישואים קודמים. אישתו ז"ל נפטרה מסרטן השד כשהילדה הייתה בת 3.
אבא שלי עובד ומרוויח פרנסה טובה. לא עני ולא עשיר. חי טוב, בדירה טובה, יש כסף גם למותרות.
אמא שלי, לעומת זאת. היא עובדת בתור עצמאית כבר שנתיים, ומאז שהיא הפכה לעצמאית הכל נהיה יותר גרוע. אנחנו אנשים שמאוד רגילים למותרות, כי לפני שהיא הייתה עצמאית, היא הכניסה הרבה כסף וביחד עם המזונות מאבא שלי, בכלל היה לנו כסף לכל דבר שרצינו. שוב אני אומרת, לא היינו עשירים.
לפני אולי שנתיים וחצי, קצת לפני שאמא שלי הפכה לעצמאית, עברנו דירה, ממושב קטן במרכז הארץ למקום שהוא עדיין יחסית קטן. כמעט עיר, אבל לא ממש.
לשנינו- לי ולאחי- זה היה קשה בהתחלה. בכינו כל לילה והתגעגענו. אחרי חצי שנה בערך אני התרגלתי לגמרי, והיום אני מודה לאלוהים שעברנו, כי בכלל לא הבנתי כמה היה לי רע לפני. הייתה עליי בריונות מטורפת, ולקחו לי שנה וחצי ויור של טיפולים פסיכולוגיים כדי להיפטר מזה, והיום אני יותר מאושרת ממה שאי פעם הייתי.
אח שלי, לעומת זאת. הוא נהיה מופרע, והציונים שלו צנחו. פעם הוא היה גאון, ממש ילד פלא, קבוע 100 בכל המבחנים, עכשיו הוא בכלל לא נכנס לשיעורים. מרביץ, מקלל, מה שלא תרצו. הוא רואה פסיכולוגית, אבל המצב לא משתפר, אפילו נהיה יותר גרוע.
הוא מתנהג נוראי לשתינו- גם לי וגם לאמא שלי. הוא ממרר לנו את החיים ברמה בלתי מתוארת. אני מצליחה להיפטר מזה והיות שמחה בכל זאת, אבל אמא שלי לא מצליחה. היא מדוכאת כמעט כל הזמן ועצבנית. היא גם ככה עובדת מהבית כמעט 14 שעות ביום, ובקושי רואה את החבר שלה, עכשיו גם אח שלי מתנהג אליה נוראי. וכמו קלישאה מהסרטים, אני יכולה לראות שהיא עושה הכל רק כדי שהוא יאהב אותה, אבל בשבילו היא רק מכונת אוכל. היא תמיד אומרת לי לא להתערב, אבל אני לא מתערבת כבר שנה וחצי, וכואב לי לראות אותה ככה! כואב לי! כואב לי לראות את אמא שלי מתפרקת!
אני בוכה כשאני כותבת את זה, כי גם כשתקראו את זה, לא תבינו עד כמה זה באמת קשה. אבל אמא שלי מתפרקת ואני מפחדת שיקרה לה משהו. רע לה ואני רואה את זה, אבל היא לא רוצה שאני אתערב. מה לעשות?