התנשקתי עם ערבי מהעבודה, הוא שיקר לי והתחתן, ולמרות הכל אני עדיין אוהבת אותו

עבדתי שנה שעברה במאפייה ליד הבית שלי,התחברתי שם לכולם וגם עם העובדים הערבים אבל באמת שזה לא משהו שהפריע לי אני מסתדרת עם כולם ... היה אחד שמשום מה היה היחיד שאף פעם לא פנה אליי או דיבר איתי , כולם היום מתלהבים ממני והוא הוא אפילו שלום לא אמר. באיזשהו שלב התחלנו לדבר ולצחוק ולהתחבר ... הוא ערבי , שוב זה לא היה בקטע ריגשי , ישבנו כמה פעמים , ואז התחלתי ללמוד שנת יב , אז החלטתי להפסיק לעבוד כדי שזה לא יפריע לי , הפסקתי ואני והוא המשכנו לדבר ... ואז הרגשתי שזה מעיק עליי ושאני די מפחדת שידעו שאנחנו מדברים כי יראו את זה בעין לא יפה , אז ניתקתי איתו כל קשר , הוא אמר לי שהוא התאהב בי , וזה גרם לי עוד יותר להתרחק כדי שלא יקרה כלום , באמת שאם נשים את הקטע של הוא ערבי בצד באמת שניראה לי שהוא התאהב בי בגלל מי שאני , הוא לא התחיל איתי בהתחלה והוא לא ניסה לעשות לי משהו הוא היה מכבד אותי , וגם לא ניסה לקנות אותי כמו הסתיגמה שיש על ערבים , ניתקנו קשר.
שנה לאחר מכן שזה עכשיו קצת לפני שאני מסיימת ללמוד הבנתי שאני חייבת כסף חייבת כדי לעשות טיול לפני צבא , חיפשתי בכל מקום אפשרי ולא מצאתי , יכולתי לחזור למאפייה אבל כל כך לא רציתי , פחדתי שכולם ידעו על הקשר הזה שבכלל לא קרה בו כלום אבל בכל מקרה פחדתי שיחשבו עלי משהו , ואולי הוא אמר משהו עלי משהו רע , לא יודעת ... בסופו של דבר לא הייתה לי ברירה וחזרתי לשם ... אמרתי לו שלום בקטנה כזה , ואז ישבנו לסיגריה והוא אמר לי בצחוק -אני זהו אני מתחתן - ואני אמרתי לו-מה לא תחכה לי ?- בצחוק והוא ענה-תמיד אני אחכה לך- אבל אני אמרתי לו שאני אהייה עם אישה לפני שאני אהייה עם ערבי . אני באה ממשפחה שאם משהו כזה היה קורה זה היה עושה אוי ואבוי ובכלל יש לנו מן ערכים כאלה שאין מצב שזה קורה ! בקיצור סימנו את השיחה במשפט הזה -אני לא אומר לך הרבה חוץ מכמה פעמים בן אדם חי - . ואז מהיום הזה משום מה התחלתי להרגיש אליו כל מיני דברים שאני לא הצלחתי להבין למה ! פתאום דברים שאף פעם לא הרגשתי ובטח לא בפעם הקודמת שנפגשנו ,התחלתי לרצות אותו ולהימשך אליו מאוד ..הוא יצא לחופשת מחלה של שבוע , משהו רציני , אני זוכרת כמה זה היה לי קשה וכמה רציתי לדבר איתו ולשאול אותו איך הוא מרגיש אבל לא רציתי להמשיך את זה ולא רציתי להודות שאני רוצה אותו ..להילחם ברגש הזה זה מה שניסיתי ...במהלך החופשה שלו שמעתי את המנהל ועוד כמה אופיים מהמאפייה מדברים עליו ואומרים שעוד שבועים הוא מתחתן ואיזה יופי .. וכששמעתי את זה הייתי בשוק! הייתי פשוט בשוק שהוא שיקר לי , לפני שהוא חלה הוא דיבר איתי והיה אומר לי כמה הוא אוהב אותי ועכשיו הוא מתחתן ?! הוא חזר מהחופשה ואמרתי לו-חשבתי שצחקתה איתי כשאמרת שאתה מתחתן אבל יפה לך שיהיה מזל טוב ובהצלחה-והוא אמר לי מה את רצינית זה לא נכון מי אמר לך את השטות הזאת?-ומפה לשם הוא אמר שזה לא נכון .בליבי רציתי להאמין שזה לא נכון והוא לא מתחתן אבל בראש ידעתי שזה בלתי אפשרי שזה לא נכון ..ניסיתי להתרחק ממנו שוב אבל הפעם זה היה יותר קשה כי אהבתי אותו ...וראיתי אותו כל יום ולא יכולתי עם זה ...זה הרג אותי ..לקחתי אותו איזה יום אחד למאורה של המאפייה ושאלתי אותו שוב אם זה נכון והוא אמר לי שזה לא נכון והוא לא מתחתן ודי עם השאלה הזאת כי זה לא הוא שמתחתן זה אח שלו .אמרתי לו סבבה אני רוצה שנשב לדבר אחרי שאני מסיימת לעבוד הוא מסיים בחמש אני בשמונה תשע , אמרתי לו שנשב נדבר כי במאפייה אי אפשר .הוא הבין ישר לאן זה חותר. חמש השעות הכי ארוכות שהיו לי ,כולי הייתי פרפרים ולא אאמנתי שעשיתי את הצעד הזה ,שבחרתי לממש את זה ! איך עשיתי את זה ואני מקווה שזה נכון.הוא אסף אותי ונסענו והתחלנו לדבר אותו יום הייתי צריכה ללכת לחברה שלי שהיא גרה מחוץ לעיר ,אז נסענו לשם ,וכל הדרך דיברנו ושוב שאלתי אותו אם הוא מתחתן והוא אמר לי -די אני לא לא לא מתחתן לא שיגעת אותי עם השאלה הזאת-וצעק מהחלון -אני לא מתחתן יעל- אז הוא אמר-אוקי נגיד ואני מתחתן מה שלא נכון ,מה אכפת לך?-ואני שכחתי שהוא לא יודע -מה אני ניראת לך סוג ב שאתה מתחתן ואני ....כאילו זה לא יפה אנחנו ידידים ואתה לא משתף אותי- חחח פה הוא הפיל אותי ,עשינו שיחה רצינית והסברתי לו הכל וכמה שאם אנחנו עושים משהו אז אסור שאף אחד ידע כי זה משהו שלא יתקבל וממש שיחה טובה ! ישבנו ומפה לשם ,התנשקנו...ובשבילי זו לא הייתה סתם נשיקה זה היה חלומי ..הנשיקה הכי טובה שהייתה לי הרגשתי שאני עפה שהלב שלי מתפוצץ שהראש שלי בעננים ...נפגשנו עוד כמה פעמים והחלטנו שבעבודה אנחנו כאילו לא מכירים , שאף אחד לא ידע ,זה היה כל כך קשה לעבוד כשאר הוא נימצא שם ואני לא יכולה להיות לידו ולחבק אותו ... ועוד יותר קשה שכל הזמן שמעתי אנשים שאומרים לו עוד חמישה ימים היום הגדול ומזל טוב וזה , ואני לא יודעת אם זה נכון או לא , וכל פעם שאני שואלת אותו הוא אומר לי שזה לא הוא שמתחתן ..בקיצור בכמה ימים האלה שהיינו בסוג של ביחד הרגשתי שהוא לא יוזם ושאני זאת שעושה ומדברת וזה התבן אותי אז שלחתי לו הודעה ,כי הוא יצא לחופש ,מוזר שזה יומיים לפני התאריך של החתונה שלא אמורה להיות,הוא אמר לי שהוא יוכיח לי וביום של בכאילו חתונה נשב , אז מהעצבים שהוא לא יזם והיה לא עונה או כל מיני דברים רשמתי לו -טוב לא רוצה להיפגש היום לא מחר וקבל שחרור מיום שישי(היום של החתונה)מזל טוב.-זה היה קשה כי הוא שלח לי משהו כמו אני אוהב אותך בלי להתייחס לזה שהוא הבריז לי .יום למחרת הוא שלח לי גם משהו כמו אני אוהב אותך ורשמתי לו-אם לא הבנת אז לא מתאים לי כל זה שיהיה לך בהצלחה -ואז היום הגדול הגיע וכולם במאפייה דיברו על זה שהיום הוא מתחתן ...ואני הבנתי שזה נכון ..שאני תמימה נאיבית עיוורת ומטומטמת ! שהאמנתי לו ...הוא שיקר לי .הוא הסתכל לי בעניים יותר מפעם אחת ושיקר לי ! פשוט שקר כל שניה שהייתה בשבילי חלום הייתה שקר ..כל כך נפגעתי .כל כך ..הוא היה בשבוע חופש ,ירח דבש עשה ,ושיקר שיקר שיקר ,כשהוא חזר לא יתיחסתי אליו הוא ניסה ליצור איתי שיחה אבל אני עברתי לידו כמו ליד אוויר .. את האמת שכשאני חושבת על זה אני יודעת שזה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות כי בתכלס זה לא היה מתקבל בשום מקום לא במשפחה לא בחברים לא בעולם , וזה דבר טוב שקרה זה חוסך את כל הבעיות האלה ... אבל זה פשוט לא ככה , יש כיור שם במאפייה שהלכתי לשטוף ידיים ויש מלא מקומות בשביל זה והוא בא ואני יודעת שבכוונה בא ושתף ידיים -סליחה- אני-לא סולחת- בקיצור ניסה הרבה פעמים ..ואני לי היה קשה כל כך קשה לא ידעתי מה לעשות ..הבוס שלי והוא דיברו והוא אמר לו תיזהר לאחר מחר יש משהו חשוב תיזהר ,הוא בא בכוונה ועמד ליידי ואמר לו -תגיד אני פעם אחת איחרתי מאז שהתחתנתי ?- וברגע הזה כל מה שהיה ביננו מת ,אני הייתי בשוק ,הוא התחיל לבוא עם הטבעת ..אני פשוט הייתי נאכלת מבפנים ...והוא עדיין המשיך לנסות לדבר איתי .ישבתי עם חברה שלי והיא אמרה לי את חייבת לעזוב , תהיי בוגרת קלאסית קומי ולכי את סובלת שם לא משנה כמה כסף את עושה שם זה לא שווה ! את הורגת את עצמך את הלב שלך קומי ולכי ! בקיצור היא הכניסה לי לראש שזה הדבר הנכון לעשות , אתמול עבדתי והייתי צריכה לעשות סגירה כי באתי מאוחר הוא לא היה עבדתי שלוש שעות וכשראיתי אותו כל המצב רוח שלי ירד כל מה שרציתי זה ללכת משם ,לא היה לי צבע בפנים מרוב שהייתי גמורה ,הלכתי לבוס אמרתי לא שאני על הפנים ואני חייבת ללכת כי אני לא מרגישה טוב ,הוא שיחרר אותי לקחתי את התיק הדפסתי כרטיס ויצאתי ! הוא היה שם ושמע , הוא השליח של המאפייה הוא הנהג .התחלתי ללכת ודיברתי עם החברה בפלאפון ואמרתי שאני גאה שקמתי והלכתי שקשה לי כל כך שכואב לי פשוט כואב לי -ואז הוא צפר לי ועצר לידי וסימן לי לעלות אז אמרתי לו-אני יכולה ללכת ברגל תודה-באמצע הכביש הוא עשה פרסה ונסע ...עכשיו אני יושבת בבית ובתוכנית זה ללכת מחר למשמרת האחרונה של החודש ולהתפטר ..אני יודעת שאני לא אראה אותו יותר מצד אחד .שזה צעד חכם מצד שני , אבל עכשיו אני חושבת ואני יודעת שאני אוהבת אותו שאני כל כך פגוע ממנו שהוא התנהג אליי ככה בזלזול הזה שאיך הוא יכל לעשות לי את זה ?! אני לא יודעת מה לעשות , לדבר איתו לפני שאני הולכת ? לא לדבר איתו ושהחיים יעבירו את זה ? מה לעשות לעזאזל אני יושבת ולא מפסיקה לחשוב עליו ולהתגעגע אליו !!!!!!!!! למה למה זה קרה לי למה ?! למה ... אני מרגישה כאילו עכשיו עכשיו באמת אנחנו נפרדים שזהו שאני לא אראה אותו יותר ולא אדבר איתו יותר , כמה הוא פגע בי ומאך אותי ומה פתאום שאכפת לי כאילו מה מה יש לי שאני ככה ? שאכפת לי מזה ...אני אוהבת אותו כל כך ...