לא עומד לו באופן טבעי והוא לא רוצה ללכת לטיפול, מה לעשות?

היי, שמי דנה, אני בת 30,
אני במערכת יחסים זוגית בערך שנה, לאחרונה, עברנו לגור יחד.
באופיי אני מאד מינית, זה מתבטא באופן חיצוני ופנימי אצלי.
לבן זוגי יש בעיה אחת, לא עומד לו באופן טבעי, רק עם עבודה קשה וגם לא בטוח שיעמוד.
זקפה טבעית מתרחשת אצלו רק בבקרים וגם לא בכולם.
הוא הלך פעם אחת לרופא,
הרופא נתן לו הנחיות לגבי פעילות גופנית והפחתה בצריכת פחמימות,
הבחור ניסה והשתדל בחודש הראשון וכן היה שיפור בתגובה של איבר המין שלו לגירויים מיניים, אך הוא לא המשיך והמצב חזר לקדמותו. האיבר פשוט לא עומד.
בשיחות שלנו בנושא אני מתייחסת לענין הזה בהומור ומנסה לרכך את הענין כדי שזה לא יהיה אישיו גדול.
אני כאמור, מינית באופיי ובתחושותיי - מנסה ומשתדלת ליצור סיטואציות עם גירויים מיניים, לבוש, אוירה נעימה ושלווה, מגע (וכמובן שהסיטואציות שאני מנסה ליצור הן בערבים או בלילות, לא תמיד יש פנאי בבוקר ובכלל חשק) הוא סוג של עיוור לסיטואציה או פשוט מנסה להסית את הפעילות שלנו לדברים אחרים ולא למין כמו צפיה בסרט או TV או להכין אוכל - כל דבר שהוא לא קשור למין.

שכחתי לציין שהוא כן נוגע בי הרבה מן השהות שלנו יחד, גם בשינה יחד וגם כשאנחנו יושבים בספה ובכלל. יש מגע, אבל לא משהו שדומה לסקס.

בתקופה של 3 החודשים האחרונים, מספר הפעמים שהסקס היה קיים, הוא בקושי נספר על יד אחת, ומעבר לזה, וכשהוא כן בסיטואציה, הוא הגבר הכי מפנק אי פעם, מסאג'ים, פינוקים שגורמים לי להרגיש בגן עדן.בעבר הלא רחוק, בהתחלת הקשר התדירות היתה נמוכה מאד ובהמשך התדירות היתה גבוהה מאד יחסית להיום.
מרגיש לי כל פעם כשאני מנסה להגיע לסיטואציה, שאני מתחננת.
אני מנהלת שיחה איתו על כך - אני מסבירה לו שיש לי צרכים והם קיימים כל הזמן,
הוא לרוב שותק מרוב מבוכה, ואח"כ חוזר עם סוג של פתרון חלקי "לנסות לעשות בבקרים" כי בבקרים יש זקפה.
אני כן מאמינה שהוא מרגיש משיכה אליי, כך הוא אומר, שאני מושכת אותו ומדליקה אותו, הוא אומר שיש לו חשק, אבל מה לעשות הכלי הראשי לא עובד.
הוא אומר לי שהוא לא רוצה שאעבוד קשה כדי שזה יעמוד וגם לא בטוח שיקרה ולכן נמנע מזה, אבל הוא לא מבין שאני השלמתי עם זה שאני לא חייבת איבר מין זקור כדי כדי לקבל אורגזמה.
בגלל שיש בינינו אהבה גדולה, אני לא רוצה לאבד אותה בגלל החוסר תפקוד של האיבר שלו, כי סקס זה חלק גדול מחיי זוגיות.
אני מרגישה תסכול שאין ביכולתי לשנות, למרות שאני מציעה לו שנלך ביחד לטיפול או לחוד, העיקר שנפתור את זה. כי זה בעייתי לאורך זמן, הוא לא שלם עם הרעיון ללכת לטיפול, מפחד שיתנו לו טיפול תרופתי. בכל אופן, צריכה עיצה טובה.

אודה לעצתכם, מה אוכל לעשות כדי לנסות לפתור את הענין.