שכבתי עם יותר מ-35 גברים רק בשביל להרגיש רצויה, עזרו לי!

אין לי כלכך מאיפה להתחיל . אז אני פשוט אתחיל לכתוב .. כשאני כותבת עכשיו אני מרגישה עצב , פגיעה , ובעיקר פחד .
לפני בערך שנה, כשהייתי בת 16 הכול התחיל. הייתי לפני ילדה רגילה כמו כל ילדה מתבגרת. רציתי תשומת לב, רציתי יחס אהבה ... רק ששלי היה הרבה יותר. בבית- לא הייתה לי אהבה כמו שרציתי. ההורים שלי ואני מאוד מרוחקים , הם חיים בפעם, אני לא יכולה לשתף אותם בדברים שאני עוברת .. לא יכולה לדבר איתם כמו שהייתי רוצה . אחותי שופטת אותי . על כל דבר קטן. לאט לאט הבנתי שחסר לי. חסר לי שיאהבו אותי , שירצו אותי אפילו בחברה . הייתה לי תקופה שרציתי להתאבד כי פחדתי מהכול. לאט לאט הזמן עבר והבנתי שאני צריכה להתמודד. הלכתי לחפש אהבה בחוץ אצל אנשים. ראיתי בנים שמתחילים איתי כלכך התרגשתי... בנים התחילו לגעת בי לאט לאט. ואני , הייתי בשוק מרוב ששמחתי שמסתכלים עלי לא היה אכפת לי מכלום. ולאט לאט הגעתי למצב ששכבתי עם למעלה מ35 גברים.. רובם בני 17 עד 24 היה גם 29. (אני יודעת שאתם בטוח תהיו בהלם אבל בבקשה אל תשפטו) . בהתחלה התלהבתי כלכך אמרתי ואוו מסתכלים עלי הייתי עם חצי ׳מקובלים׳.. ולאט לאט הכול הדרדר.. זה כבר לא היה תלוי בי.. הלב שלי נפגע . הייתי הרוסה . לא שמתי לב שלאט לאט הם הרסו אותי את הנשמה שלי.. שמהדרך להיות ׳בחברה׳ פגעה בי יותר ויותר..! לפעמים הייתי נגעלת מעצמי . היו פעמים שהייתי עושה אורגיות . הם היו מביאים את החברים שלהם 2-3.. ואני שתקתי ובכל זאת המשכתי העיקר להרגיש לפחות רצויה. היו כאלה שאיימו שיפרסמו סרטונים עלי .. הכל קרה בבת אחת !! אנשים שלא הכרתי או שמעתי , כבר שמעו עלי והתחילו להתקשר מלא שיחות ביום . בעיר כלכך קטנה הם ידעו מי אני.. כולם !! הייתי הולכת עם חברים של חברים . בלי לשים לב מה אני גורמת לעצמי .. לאט לאט מספר הגברים עלה יותר ויותר.. כבר זה הגיע למצב שלא רציתי אבל הראש רצה אחרת . רצה רק את האהבה שכלכך חיפשתי בחוץ. בהתחלה זאת הייתה המטרה שלי.. שיכירו אותי שידעו מי אני שירצו אותי.. כרגע אני מרגישה תחושה מוזרה.. שמה עשיתי לעצמי?! מה גרמתי לזאתי של פעם? ... הפעם הראשונה שלי הרסה אותי שברה אותי הוא פגע בי !! וזרק.. ואני נשארתי עם צלקת... למרות שהוא חזר אלי בהודעה אחרי שנה ושיחק אותה לא יודע מי זאת ושסתם הייתי כתובה בפלאפון מספר לא ידוע, ואז הוא כתב את השם שלי ואני זאת שהתעלמתי... אבל הכאב היה עצום!! כל התקופה האחרונה אני שואלת את עצמי מה לעשות עכשיו? איך להתמודד? אם זה אפשרי לעבור את זה וללכת ברחוב גאה בעצמי ואם ראש מורם, למרות כל מה שיש עלי? אני מבקשת ממכם עזרה כי אני יודעת שפה יש את התמיכה הכי אמינה והכי טובהה שמצאתי !! אני מבקשת שתעזרו לי !! תעזרו לי לצאת מהבור שחפרתי לעצמי.. בבקשה תעזרו לי .