אני מבינה שכנראה שהוא עדיין מרגיש משהו לאקסית, שאולי הוא לא רוצה שנהיה ביחד, אולי הוא מחכה שניפגש בחופש ואז שם הוא יעשה את הצעד. אני לא יודעת. אבל מה שאני כן יודעת, זה שהוא לא יוצא לי מהמחשבות. מהרגע שנרדמתי ועד עכשיו. חלמתי עליו היום. חלמתי עליו שהוא קיבל את הפלאפון כי הוא היה בעונש והסטטוס שלו בוואצפ זה שהוא חותך בגללי. כן. בגללי. "לא שווה לחתוך בגלל הפרידה שלנו, זה כבר עבר, אני חותך בגלל *השם שלי* שתכעס עלי עכשיו, *השם שלי* אני אוהב אותך." זה בדיוק המשפט שהיה בסטטוס שלו. בכיתי בחלום ועכשיו אני בוכה. אני מרגישה אשמה שלא הלכתי אליו אתמול. אני מרגישה פחדנית. אבל זהו, מאוחר מידי. ההודעה ששלחתי לו אתמול? ראה, ולא ענה.
רגשות האשם שהרסתי לחברות שלי את הערב לא מפסיקות לעלות לי לראש. לא הייתי צריכה לערב אותן. אבל זה מאוחר מידי.
עכשיו אני מרגישה בפעם הראשונה, את ההרגשה שנשבר לי הלב. זאת ההרגשה הכי חרא בחיים. אף פעם לא הרגשתי ככה. אם קודם לא הפסקתי לחשוב עליו בגלל שהוא חמוד ואני אוהבת אותו. עכשיו אני לא מפסיקה לחשוב עליו כי הוא כבר לא יהיה שלי, ואני אוהבת אותו. אני יושבת וקוראת את השיחות שלנו. יושבת ובוכה. החופש הקודם נהרס בגלל המלחמה, החופש הזה יהרס בגלל הרגשות המפגרות שלי.
אני אוהבת אותו. וזה כבר אבוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025