אדישות, בדידות וריקנות. איך להפטר ממנה?

רק אני ואלוהים יכולים להבין מה באמת עובר עליי.. ייסורים שאני כבר באמת לא יודעת מה לעשות איתם.
אני לא הכי טובה בלכתוב על דף מה שעובר עליי, זה תמיד יוצא מתוסבך ומבולגן או שאני קוראת ומרגישה שלא הצלחתי להעביר את המסר. אני רק רוצה לנסות.
עברתי והתמודדתי עם המון קשיים בחיים הקצרים שלי. ניתוץ לב אחד גדול שגרם לי למאבקים עם עצמי ותקופות ייסורים בחיים האומללים שלי. לבדידות מוחלטת... זה שיברון לב כמו שבטח אתם מנחשים. אבל פעמיים. נפרדנו לכמעט שנה, חזרנו לחודש ונפרדנו שוב. אני לא יודעת מה קרה לי מאז.. השתקמתי, שקעתי חזרה, שיניתי את חיי..
מאז הפרידה השנייה עברו חודשיים, שלושה, ארבעה, חצי שנה והיום כבר 11 חודשים (עוד מעט שנה). יחד עם הראשונה זה כמעט שנתיים
ניסיתי לשנות את החיים שלי במלוא מובן המילה לשנות. הכרתי אנשים, קבעתי פגישות ובכל זאת, אני אדישה לכך. אני לא רוצה בזה. לא רוצה לראות אנשים.
האדישות הזו מפחידה אותי, היא גורמת לבדידות.
וזו לא רק הבדידות, זו הריקנות הבלתי נסבלת.
אני קמה כל יום במחשבה יחידה של מתי היום הזה ייגמר ואני אחזור למיטה שלי לישון.
כשאני לא עובדת אני יכולה לשכב במיטה גם במשך יומיים. אנשים סביבי שמכירים אותי שואלים אותי כל הזמן מה קרה, ואם הכל בסדר. ואני לא יודעת מה להגיד להם! כי סוף סוף הרבה דברים בחיים הסתדרו לי אבל אני מרגישה ריקנות. אני מרגישה הכי לבד שהייתי אי פעם כבר שנה וחצי. אנשים שפעם הכירו אותי תמיד אמרו לי שיש בי שמחת חיים. היום, אני לא מצליחה לצחוק גם כשאני מנסה בכוח.
האדישות הזו הורגת אותי, אני מרגישה רע.. אני לא מצליחה לשמוח, לצחוק ולהרגיש משהו למישהו..
מתי זה התפרץ בי? אתמול.
הייתי בחתונה של חברה. כן, חברה שלי בת 23 התחתנה אתמול עם חבר שלה שהם היו ביחד 5 שנים וקינאתי.. ופחדתי גם. אני חושבת על היום שבו אצטרך להתחתן, ואם זה לא יקרה? אני הרי אדישה.. ולא אצליח להרגיש משהו למישהו באמת. אני מפחדת שהחיים שלי נהרסו.
והרי אתם בטח תגידו "יבוא המישהו.. רק צריך לחכות ועד אז להמשיך בשגרת חיים ולצאת ולשמוח" אבל מאיפה אתם יודעים? אתם רק אנשים פשוטים ואתם לא מבינים את הייסורים והסבל שזה גורם לי.. אני כבר שנתיים ככה.. אני לא רוצה תגובות כאלה, בבקשה אל תכתבו אותם.. "באמת שאין לך מה לדאוג והכל יהיה בסדר" כי כבר קשה לי להאמין שיהיה בסדר סתם ככה. אני אדישה. זה מה שמפחיד אותי, אין בי שום רגש לאף אחד ואני חושבת שאני לא מצליחה לעורר בעצמי רגש למישהו... הכל בגלל טעות שעשיתי פעם.