נפרדה ממני בטענה שהיא תפגע אבל שולחת אחרי זה בקשת חברות

לפני שהתחלנו לצאת, אמרתי לה שאני לא מחפשת שום דבר רציני או מונוגמי (אלא אם כן, יהיה קשר מיוחד ואני מוכנה לנסות) היא אמרה בסדר. ידעתי שהיא לא שלימה עם זה בגלל מה שהיה לה להגיד: היא שאלה אם אני יוצאת כרגע רק איתה, עניתי שלא והייתה פגועה...הסברתי לה שזה מה יש.
אתם מכירים את זה שיש מישהו שממש עושה לכם את זה? אז ככה הייתי בשבילה. היא ישר התאהבה בי. היא הבהירה לי שהיא חושבת שאני סטוציונרית מושבעת וכנראה שהיו לי ועדיין יש לי הרבה בחורות. לא הכחשתי.

יצאנו ביחד כמה "דייטים" שכבנו בכל דייט, הייתה כימיה, בחורה חמודה עם ראש על הכתפיים. באופן מפתיע הרגשתי בנוח איתה, היה כיף ונפתחתי אליה.
הבחורה היא חסרת ביטחון ברמות שלא ראיתי בחיים שלי, טוענת שהיא לא מקשיבה בעצת חברים אבל כל הזמן שואלת בעצתם, חסרת ביטחון לגבי הגיל שלה (רק כמה שנים מעליי),לא מאמינה למחמאות שתיתן לה, חושבת שכמעט כולם טובים יותר ממנה ואמרה לי כמה פעמים שהיא לא מבינה מה מצאתי בה והיא לא מבינה בכלל למה אני יוצאת איתה..

דיברנו המון והיא העלתה את הנושא רגשות, טענה שדברים חשובים כאלה בחיים לא לעשות בשיחת טלפון, הודעות, וואטסאפ וכו'.. קיבלתי. למרות שהיא אמרה לי בהודעה שהיא מפתחת אליי רגשות אבל שיהיה.

היא כבר אחרי הפעם ראשונה אומרת לי שהיא בחיים לא שוכבת בדייט ראשון והיא מסכימה שנעשה דברים שלא עשתה בחיים למרות חוסר ההיכרות כי היא פשוט מרגישה טוב איתי ופתוחה.

בסקס לאחר מכן לא יודעת למה אמרתי לה שאני אוהבת אותה, באמת שהיא נחמדה בתור בן אדם ואני אוהבת אותה בתור בן אדם. רציתי גם לראות את התגובה שלה ולראות איך זה ישנה את הסקס (היא אמרה לי את זה בצורה מוסוות עוד בשיחות הראשונות), היא פשוט הסתכלה עליי וניסתה להוציא מילים מהפה ופשוט לא הלך לה, היא התרגשה ונהייתה דרמתית עם הבעות פנים והתנהגות. ישר אמרתי לה שלא תגיד כלום, הכול בסדר.

יום-יומיים למחרת היא עושה את השיחת טלפון של ה"פרידה".
הבחורה שטענה שהיא לא הייתה עושה דבר כזה בטלפון פתאום באה בתירוצים "את גרה רחוק, אז לא הייתה אפשרות לעשות את זה פנים מול פנים,אני לא רוצה שאחת מאיתנו תיפגע, אני חולה עלייך, את בן אדם מדהים," וכמובן שהיא מורחת אותי בשיחה, אני אומרת שהבנתי בצורה הכי נחמדה שיש. ורוצה לסיים את השיחה כמה שיותר מהר ואחרי זה היא אמרה את ה'לא יאמר' "הייתי רוצה שנישאר לפחות חברות" אמרתי לה שאין לנו כ"כ בסיס לזה ולא מתאים.
ניתקתי את השיחה אחרי שאיחלו טוב אחת לשנייה וחתכנו.
אני יודעת ומבינה שהיא לא הייתה מסוגלת להיפרד ממני פנים מול פנים בגלל המשיכה והרגשות. אבל עדיין. למה את לא יכולה לכבד אותי???? היא טוענת שהיא החלטית. אומרת לי שאני הבת זוג שלה, מביאה לי על הראש על מה שלא מוצא חן בעיניה כמו אישה נורמטיבית.

אני מרגישה מאוכזבת,נרגזת וכועסת.אני מבינה שהיא לא רוצה להיות איתי בגלל שאני לא מונוגמית אבל עדיין... הבחורה אומרת שדברים כאלה אומרים רק פנים מול פנים, הבהירה את זה המון זמן, שולחת לי כל שנייה וחצי נשיקות, מאוהבת בי מעל הראש אבל עכשיו נזכרה שהיא מפחדת להיפגע כי היא רוצה קשר רציני ואני לא? איך היא מסוגלת לעשות את דברים איתי פעם ראשונה ולהרפות?

כעבור יומיים שלוש שלא דיברנו (אחרי ה"פרידה")היא שולחת לי בקשת חברות בפייסבוק (לפני שבוע בערך היא רמזה לי שהיא רוצה שאוסיף אותה שם אבל התנערתי מיזה). אישרתי.

לדעתכם היא תדבר איתי שוב? והאם כן לחזור או לא אם היא מדברת איתי שוב? מה הדעה שלכם לגבי ההתנהלות של הבחורה? ומה עליי לעשות?
אני ממש לא אוהבת להיות בצד שאני נמצאת בו כרגע אני אוהבת שהשליטה בידיים שלי. אם אקבל אותה בחזרה (רק אם היא תפנה אליי) היא תחשוב שהיא יכולה לשחק בי וזה לא מתאים לי.