בת 22 ובתולה, כמה זמן נכון לחכות עד לסקס?

היי,
אני בת 22 (לכיוון 23) ובתולה (ויש לי מבחן מחר, והסקר הזה עוזר לי לא ללמוד חח)
והיו לי תהיות לאחרונה בקשר לסקס.
אני יודעת שזה אינדיבידואלי וכל מקרה לגופו...
ובכל זאת, כמה זמן (בערך) נכון לחכות?
אני בן אדם שמרן (מבית שמרני), וכתוצאה האמנתי בעבר שאני אחכה לחתונה, אבל בימינו קודם עושים תואר וכו' וזה נראה כבר בלתי אפשרי...
anyway, אולי קצת הושפעתי גם מהודעות שקראתי באתר הזה:
יצא לי להזכר בחבר הראשון שלי, מלפני כמעט שנתיים, היינו חודשיים ביחד ולא הייתה בינינו התאמה מינית: הוא היה מבוגר ממני בשנתיים, בעל ניסיון ודי ניסה לדחוף לכיוון מיני...לא רק מיני, היינו יוצאים למקומות נחמדים, הוא היה ג'נטלמן...אחרי חודשיים הוא נפרד ממני, ותמיד כעסתי כי חשבתי שהוא רק רצה מין. אני לא תמימה, ברור לי שלא הייתה שם מספיק אהבה...ומצד שני, אני הייתי חופרת וחייתי בסרטים של חתונה, וסך הכל היינו צעירים ולא יצאנו הרבה זמן...הפואנטה שלי לא לחפור עליו ואני יודעת שזה פרק שתם ונשלם (לצערי), הנקודה היא שלפעמים קופצות לי מחשבות שאולי אני הייתי קשה מידיי. ממש הלכתי לפי לו"ז אפשר להגיד, אמרתי לעצמי נחכה חצי שנה, ואולי זה היה לא נכון. אני תוהה אם לא הייתי חושדת בו שהוא לא אוהב אותי מספיק, האם גם הייתי מחכה כמה חודשים? *האם היינו נשארים ביחד אם הייתי לוקחת את העניין יותר בקלות, או שפשוט היינו הופכים ליזיזים\שוכבים ונפרדים?*
לפי הודעות של בחורים שראיתי באתר - בחורה שבאמת מאוהבת לא תרצה לחכות? האמת שנמשכתי אלי בטירוף, ברמה שאף בן זוג שבא אחריו לא משך אותי ככה...האם באמת הקטע של להמתין כמה חודשים כדי "להיות מוכנה" הוא בולשיט ובתכלס פשוט לא סמכתי עליו מספיק?
הקשר שהיה לי אחרי זה היה עם בחור בתול, חסר ניסיון כמעט כמוני ואף יותר, אחרי זה הייתי 4 חודשים ובכלל לא עלה הרעיון, כי הוא התיימר לכבד אותי, אבל בתוכי אני יודעת שפשוט לא נמשכתי אליו.
וזה מה שגורם לי לשאול גם - מה בקשר לבחור שמחכה? האם בחור שאוהב בהכרח ירצה לחכות, או שיש מקום להתחשב בצרכים? או שאולי מישהו שכל כך הרבה חודשים מוכן לא לשכב איתי, בעצם לא נמשך אליי מספיק?
אני יודעת שלא צריך לעשות את זה בכוח, ושוב, שכל אחד כנראה יגיב קצת אחרת - השאלה היא באמת יותר בקשר למניעים של ההמתנה ועד כמה זה באמת נחוץ...
תודה ושבוע אש!!