רוכבת על סקייט כבר כמה שנים ומרגישה ''לא נורמאלית''

היי אני סאם ואני לא אפרט יותר מדי על מי אני כי אולי בכל זאת יש אנשים שיזהו אותי באתר הזה, אז ככה, אני גולשת מגיל מאוד קטן ורוכבת על קארבר, סקייטים,לונג בורד, קוזר, עושה דברים מאוד גדולים עם הסקייט ונחשבת לבן אדם מוכר בסקייטפארק גלית כי אני שם כבר המון זמן ויש לי שם המון חברים
אני גרה בעיר מאוד גדולה ומתאמנת על הסקייט שלי רק עם בנים
למעשה, החברים היחידים שיש לי הם בנים
לפעמים אני חושבת על זה ואני מרגישה בודדה
תמיד נחשבתי כטום בוי מגעילה שאף אחד לא רוצה להתקרב אליה, כשתרמתי את השיער שלי בכיתה ח' חצי מהחברים שהיו לי כביכול ניתקו איתי קשר ונשארתי לבד, הילדה שנראת כמו בן בשיער ומתלבשת ככה. לדעתי זה היה נוח, אבל הנוחות השתלמה לי בכך שאפילו חשבו שאני לסבית ולדעתם לסבית זה רע, ואפילו זה הגיע מכות כשמישהו שפך עליי טיפקס בהפסקה כשהגנתי על הצד הגאה. כן אני גם הולכת מכות....כל הסטיגמות של בנות לא מרביצות ולא מגנות על עצמן אני ההפך
במקום לברוח לשירותים בהפסקות ולאכול בתוך התאים כדי שהבנים לא רואים אותי אני אוכלת בכיתה כמו בנאדם נורמאלי ועושה הכל לפי הדרך שלי
אף פעם לא היה לי ספק במעשים שלי כי אני זאת אני והחברים שיהיו לי הם חברים אמיתיים שיודעים מי אני באמת
אבל בכל זאת..זה הגיע למצב שאני חוזרת הביתה אחרי אימון ב7 בבוקר (יוצאת ב4 כי האוויר הכי נקי בשעות האלה בסקייטפארק בעיר שלי) ומעירה את אמא שלי ובוכה לה שאני לבד כלכך
שאני נופלת אני צריכה את היד הזאת של החברה הכי טובה שתמיד הייתה יכולה לדבר איתי על איפור ודברים של בנות
את האמת אף פעם לא הרגשתי מה זה דברים של בנות
אף פעם לא הייתי חשופה לזה באמת, אולי קצת כשאמא שלי הייתה מתאפרת אבל באמת שאני מרגישה לא נורמאלית ומוזרה
הילדה שבאה לבית ספר וחווה בריונות, הילדה שמסתכלים עליה בעין כל כך מגעילה, מרגישה לבד, כשיש לי זמן פנוי אני מדליקה מוסיקה באוזניות ובוכה
למה זה מגיע לי? למה אנשים לא יכולים להתחבר לאנשים ששונים מהם? אני לא מבינה למה כל כך קשה לאנשים לקבל אותי איך שאני ולא מבינה למה אני חייבת להתאפר וללבוש בגדים צמודים ולקפל חולצות כדי שאנשים ישימו עליי את העין שלהם
הולכת במסדרונות לבד
אוכלת לבד
פשוט לבד... אני זקוקה לעזרה...מה לא בסדר בי ????