היי. לא מזמן חבר שלי נפרד ממני. הייתי עצובה, אבל התגברתי.
מלבדו, יש לי חבר הכי טוב. נקרא לו נועם לצורך העניין. הוא החבר הכי טוב שהיה לי בחיים. הוא מצחיק אותי, והוא יודע להיות רציני כשצריך. ובנוסף להכל הוא גם בן אדם מעניין שמדהים להיות לידו ולשמוע את הסיפורים שלו. והוא גם אוהב אותי מאוד. אנחנו נפגשים המון, כמעט כל יום. ונהנים תמיד. מרגישים כמו משפחה. כאילו אנחנו מכירים שנים.
#ושכחתי לציין, אני עולה לכיתה ח'. השנה הייתה הראשונה שלי בבית הספר ואנחנו חברים רק שנה.
הכל נשמע נהדר, אבל יש בעיה קטנה. תמיד כשאני חושבת עליו, אני מתרגשת. אני רוצה לפגוש אותו. אני מתלבשת יפה בשבילו. אני משוויצה לכולם שיש לי חבר כמוהו וכמה שאנחנו אוהבים אחד את השני. נוצרים ביננו הרבה מצבים שהם קצת רומנטים. כמו להתחבק הרבה, להביא לי בגדים שלו כשאני ישנה אצלו. הוא ראה אותי בפיגמה. הוא ראה אותי בכל מצב אפשרי. יש ביננו מתח מוזר כזה. ואם נגיד אני אומרת "אף אחד לא אוהב אותי" אז הוא אומר "אני אוהב אותך" וקורץ. ואז צוחקים. אבל הוא לא מאוהב בי, אני יודעת. הוא מדבר איתי על זה שהוא רוצה חברה ועל כל מיני בנות שהוא דלוק עליהן. אבל מצד שני, כשאני שואלת את עצמי אם אני מאוהבת בו, יש לי תשובה ברורה. כמובן שלא. אני ממש לא רוצה להיות חברה שלו. הוא לא בשבילי. ולהיות איתו יהיה כמו להיות עם אח שלי. אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי במצב שאני חושבת עליו כעל אופציה לחבר. מצב שאני יושבת לידו והוא מספר לי משהו עצוב למשל ובא לי לתת לו נשיקה.
אני מבולבלת. אני מאוהבת בו? אני סתם מתלהבת מהחברות שלנו? אני לא רוצה להיות חברה שלו בודאות אבל ההרגשה הזאת קצת מוזרה. חשוב לי לציין שבבית הספר הקודם שלי ממש לא היה לי שום סוג של קשר עם בנים. לא חברכים, לא ידידים, לא בני זוג. כלום. מה שאומר שהוא הידיד הבן הראשון שלי. יכול להיות שאני פשוט מתלהבת מזה? אוהבת אותו מאוד כידיד? עזרה?! תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025