כבר לא יכולה לסבול את אבא שלי

שלום לכולם,
אני פונה אליכם בעזרה כי אני באמת לא יודעת מה לעשות. כבר התייאשתי מכל פיתרון שניסיתי למצוא ולממש.
אני כבר לא מסוגלת לחיות באותו בית עם אבא שלי.
הוא אחד האנשים הכי מגעילים שאי פעם הכרתי.
הוא מרביץ, הוא צועק, הוא מקלל, הוא אגואיסט שחושב רק על עצמו.
ופשוט, נמאס.
אני בת אמצעית, בת 16, אחותי כבר עזבה את הבית ומגיעה רק בסופי שבוע ליום אחד (אני יכולה להבין למה היא לא רוצה להישאר יותר), ואחי הקטן ביסודי.
אני לא רוצה שזה יישמע כאילו אנחנו משפחה מוכה שכולם מקשיבים לגבר ומשפילים מבט, כי אנחנו לא, אבל נראה שככה אבא שלי חושב שצריך להיות.
אני לא יכולה אפילו להתחיל לתאר את ההתנהגות שלו.
אז אני פשוט אספר כמה מה"להיטים" הגדולים שלו.
לפני שנתיים יצאנו לטיול בחו"ל, כל המשפחה חוץ מאחותי, יחד עם סבתא.
אני נקלעתי לוויכוח עם אח שלי וממש התעצבנתי עליו וצעקתי עליו, ואמא שלי וסבתא שלי ניסו לגרום לי להפסיק ולהירגע אבל עדיין כעסתי, אפילו שהקשבתי והפסקתי קצת לצעוק. ואז אבא שלי חשב שזה רעיון מעולה לתפוס אותי ביד ולתפוס את הצוואר שלי מאחורה, כאילו אני איזה כלב פראי שצריך לרסן. וצעק עליי להפסיק. לא דיברתי איתו חודש בגלל זה, וכל הזמן אמא שלי וסבתא שלי אמרו לי לדבר איתו כי זה מעיק על האווירה בבית וש*אני* אתנצל.
לא רק זה, כל הילדות שלי אני זוכרת שמתי שהייתי, בעיניו, מתנהגת לא בכבוד או שלא עשיתי את מה שאמרו לי, הוא היה צועק עליי. ואם הייתי עונה בחזרה או שהייתי מתווכחת שזה לא פייר ביחס לאחותי וכו', הוא היה מביא לי כאפה לראש, סתירה בישבן. שאני לא אתחיל אפילו על כמה אני נרתעת ממגע ושנאתי כל רגע שהוא בכלל קירב את הידיים שלו לשם.
הוא מרביץ גם לאח שלי כשמשהו לא מוצא חן בעיניו.
ולפני שבוע וקצת, אימצנו כלב. ממש חמוד, ואפילו שאבא שלי אמר שהוא יעזור לטפל והכל, הוא לא עשה כלום. ננעל בחדר, ראה כרגיל סרטים או פורנו או מה שהוא לא עושה שמה, ויוצא רק כשבאלו לשעשע את עצמו ולשחק עם הכלב. אבל לתת אוכל? להכין רצועה? להוציא לטיול? חס וחלילה. אני ואמא שלי צריכות לדאוג להכל.
והיום הכלב עשה פיפי בתוך הבית (לא פעם ראשונה. הוא תמיד עשה את זה כשהוא לא היה קשור. אמא שלי אמרה לאבא שלי לא להוריד את השרשרת שקושרת אותו למקום שלו כי אחרת הוא מסתובב בבית ומשתין איפה שהוא רוצה, אבל אבא שלי לא הקשיב ושחרר אותו.)
ואני ידעתי שהם פשוט צועקים עליו כשהוא עושה את זה, מצביעים על הכתם שהוא עשה וצועקים וגורמים לו להבין שהוא עשה משהו לא בסדר. לי אין את האומץ ואת הלב לצעוק עליו אז אמא שלי עשתה את זה.
אבל היום אבא שלי הגיע, והוא פשוט הרביץ לו. הוא הרביץ לכלב בן השנה שלנו, שרק אומץ לפני שבוע. הכלב בכה וברח ואבא שלי פשוט גרר אותו החוצה בכוח.
ואני, כמובן, כעסתי. ציפיתי שיצעק, הרי אי אפשר לדבר עם כלב בשפה שהוא יבין, אבל לא להרביץ.
אז כעסתי, ובארוחת הצהריים אמא שלי ראתה שאני כועסת וניסתה להסביר לי שצריך להרביץ ולצעוק כי ככה הכלב מבין.
אמרתי לה שאני לא רוצה לדבר על זה, ואז הבחור שקורא לעצמו אבא שלי התחיל לצעוק עליי "איפה האחריות שלך?! להוציא אותו לטיולים?! צריך להתווכח אתכם כדי שתוציאו אותו לטיול!" (ויש לציין שאני *כן* יוצאת איתו לטיולים. בערב, ובבוקר אמא שלי או אח שלי יוצאים איתו). ובכלל מי אשם? הרי הוא זה ששחרר את הרצועה שלו ונתן לו להסתובב בבית אפילו שאמא שלי אמרו לו שזה מה שיקרה.
ונשבר לי. אז החזרתי לו "למה אתה תמיד מחפש להאשים אחרים? מפריע לך שאני כועסת?" (והתגובה הנחמדה של הזלזול "ממש לא מזיז לי שאת כועסת עליי")
"אז תפסיק לחפש להאשים את כולם שהעיקר שאתה לא תהיה אשם".
וכמובן, זה עשה לו איזה סוויץ' במוח, איך אני מעזה בכלל להגיד שהוא אשם.
אמא שלי אמרה לי להפסיק לדבר אבל לא הפסקתי. והוא התחיל לצעוק עליי על איך שאני מעזה לדבר אליו ככה ואני חוצפנית ושאין בעיה, הוא יעניש אותי.
ואני מבטיחה לכם שפשוט נ-מ-א-ס לי. אז אמרתי לו, תפסיק לדבר אליי כאילו אני הכלבה שלך, אם אתה רוצה להגיד לי משהו תדבר כמו בן אדם ולא כאילו אני לא יודעת מה.
וכמובן זה גרר "השתנקות" מאמא שלי איך אני מדברת ולו היה את המבט בעיניים כאילו הוא מת להרביץ לי.
אני כבר לא יכולה לחכות ליום שבו אני אהיה עם החיים שלי ואני אוכל להגיד לו ללכת לה**** והוא לא יוכל לעשות לי כלום.
אבל אני פשוט לא מסוגלת להיות איתו באותו בית. בן אדם מגעיל פשוט, כל החיים שלי הוא התייחס אליי כאילו אני איזו משרתת שלו, או שאני איזו כלבה שצריכה לעשות את כל מה שהוא אומר ומותר לו לצעוק ולהרביץ כי הוא אבא שלי.
אני לא יודעת איך אתם רואים את זה אבל אני חושבת שכשאתה נעשה הורה ויש לך ילד, התפקיד שלך זה לשמור עליו ולחנך אותו טוב, לא להרביץ לו או לצעוק עליו ולעשות לו טראומות ואם זאת ילדה אז בטח שלא לגרום לה לרצות להתרחק מגברים כל חייה כי היא מפחדת שכולם יתייחסו אליה כמו שאתה מתייחס אליה.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, כי לדבר איתו ממש לא יביא כלום, ניסיתי כבר כמה פעמים והוא רק צעק שהוא לא חייב לי שום התנצלות ושום סליחה ואני צריכה לעשות מה שהוא אומר והוא מלך הבית, בתכלס.