הבית שלי מתנהל כמו בית משוגעים, איך לצאת מפה בהקדם?

שלום קוראים לי גליה ואני בת 18,
יש לי 9 אחים ואף אחד עוד לא התחתן כולנו גרים בביית, אני בחדר עם אחותי שנתיים מעליי, היא דוסית ואני חילוניה,
אז ככה, אפשר להגיד בשיא הרצינות שמה שהולך אצלנו בביית זה בית משוגעים במובן האמיתי של המילה.
כול האחים שלי נמצאים בביית 24/7 לא יוצאים לשום מקום אחד אחד אין לאף אחד חברים, ואפשר להגיד שלכול אחד יש שגעון אמיתי, הם כול היום מקללים צועקים מאחלים מוות ומחלות אחד לשני הם מדברים בצעקות באמת שאין שנייה אחת של שקט בביית!אף אחד מהם לא קיבל חינוך ולההורים שלי בכלל לא אכפת ממה שהולך בביית כי האמת למרות הכבוד הם בעצמם כול היום מדברים שטיות ומקללים בדיוק כמו בגיל 7!
כולם מתערבים בחיים אחד של השני, לאף אחד פה אין חבר/ה ולמי שיש יורדים עליו וצוחקים עליו,
אני מרגישה שאני היחידה שעוד שפויה בביית הזה! אני היחידה שיוצאת מהביית לחברות ולחבר שלי שאנחנו שלוש שנים ביחד וכול פעם שאני יוצאת כולם מסתכלים עליי כאילו נחתתי מהחלל ושואלים מליארד שאלות לאן אני יוצאת ומתקשרים אלי מליון פעם..הם לא מודעים לזה שאנשים יוצאים מהביית ושיש עולם בחוץ..
אני מעירה להם לפעמים ״לכו לים״ ״לכו לחברים״ ״יש עולם בחוץ למה אתם כול היום בביית״ והם פשוט עונים תשובות של משוגעים שהם אוהבים להסתגר ולהשתגע בביית..
שלא נדבר על זה שאין לי טיפת פרטיות בביית הזה! היה פה בביית כמה פסיכולוגים לאחים שלי מטעם הביתספר שלהם והפסיכולוגית הבינה שאין לה פה עם מי לדבר והתייאשה בעצמה.. שלא נדבר על ששמו לה דברים מגעילים באוכל וזרקו לה דברים בראש..
גם יש בביית מליארד גוקים ויתושים, כמעט כול עשר דקות פה אני רואה גוק ענקקיי אבל זה בקטנה למה שהולך פה..
אני מרגישה שכול יום שאני פה זה סבל נפשי זה מטמא לי את הנשמה לשמוע קללות וצעקות ואיחולים של מוות ומחלות אני רוצה לברוח מיפה בהקדם .. אני לא עובדת ככה שאין לי כסף ובקרוב מתחילה שירות לאומי.. חשבתי על להיות בדירת שירות לאומי אבל מה לעשות לאחר השנה הזאתי?? אייך לברוח מיפה לצמיתות??
חבר שלי תומך בי ומעודד אותי ואומר לי שזה זמני ובקרוב נגור ביחד אבל זה לא עוזר לי כי בנתיים כול יום פה עושה לי רע!!במיוחד שבתות וחגים!! ומי שחושב שאני מגזימה אז בכלל לא זה כלוםם כלוםם לעומת מה שבאמת הולך פה