אימצתי כלב ולקחו לי אותו תחת הטענה שיש לי מגבלה

שמי רוני לאחר שלא הסתדרתי בלימודים ויש לי קשיים עם משפחתי כבר שנים ..לא גדלתי יחד עם המשפחה שלי הייתי במסגרות אחרות בשל מגבלה פיזית ..
הורי לא רצו שאהיה בבית לכן עברתי לגור במסגרת אחרת מכילה יותר שבה שהיתי במסגרת שירות לאומי .
הם הסכימו שאהיה שם בתנאי שאתנדב בחנות כלשהי שלהם ..
הייתי בדיכאון אז אימצתי כלב מהמם שילמתי עליו כדי להראות רצינות ..לקחתי אותו לווטרינר ואפילו לאילוף בפנסיון שם שהה..
כעבור כמה ימים הייתי בדיכאון והאחות של המקום ביקשה ממני ללכת לפסיכיאטר ..הלכתי..הפסיכיאטרית דיברה עם האחות בדלתיים סגורות גם והוחלט שאני נשאר במקום..לא רציתי אבל לא הסכימו לשחרר אותי משם. נשארתי שם ואחרכך הועברתי למקום אחר בדרום הארץ כי כתוב בתעודת הזהות שלי שאני משוייך לדרום בשל לימודיי..
נשארתי שם ומאוד סבלתי למשפחתי זה לא הזיז ממש הכלב שאימצתי..
כעבור כמה ימים האחות הופיעה וביקשה שאתלווה אליה למעלה כדי להוציא צק לפנסיון שילמתי לה כי השהות של הכלב נגמרה היא אמרה לי שהם יאלצו למסור אותו למשפחה אחרת כי אני במחלקה סגורה..
לא כולכך הבנתי למה הם לא יכולים לשמור לי אותו לעוד קצת ..אני יוכל לשים עוד כסף בפנסיון אבל הם טענו שבשל המגבלה הפיזית שלי ואולי גם הנפשית אני לא אוכל להמשיך לטפל בכלב הזה ויקרה שאשתחרר וארגיש יותר טוב יחזירו לי אותו ואני אפילו אם אחליט שלא..אוכל לבקר אותו במקום החדש.. שם יש לו חווה והוא יכול לרוץ ולהנות יותר מאשר שהוא נהנה איתי..
מאוד נעלבתי..
שילמתי 2400 שקל 500 על חיסונים ועוד נתתי לו אוכל טוב ויחס מגניב.. אני פגוע ממש כי עברה שנה וכמה חודשים ואני עדיין פגוע מההתנהלות של האנשים שם.
הם החמירו את המצב שלי..לא שהמליצו לי ללכת לטיפול פבסיכיאטרי הם גם לקחו לי את האושר את כלבי..
אולי אני ממש מגזים ..אבל הם הלכו מידי רחוק אם הכול..
אם זו דירה שלא מיועדת לכלבים ולאנשים ביחד הם היו צריכים לומר לי או לפחות לידע לפי החוזה בדירה.. ואם אסור אז היו צריכים לעזור לי למצוא פיתרון אחר ...או שאני ..למצוא דירה אחרת ...במקום זה פשוט לקחו לי אותו ..בטענה שזה הכי טוב לכולם.. זה חוצפה ..זה שיש לי מגבלה זה לא אומר שאני לא יוכל לטפל בכלב...זה לא נכון..זה סטריאוטיפי ומכליל ומעליב ולא נותן לבנאדם להאמין שהוא באמת מסוגל.