נהיה לי אופי מגעיל, איך להפסיק להיות מוזרה?

דבר ראשון אני רוצה להודות לכם על ההקשבה (או יותר נכון הקריאה) והסבלנות,
אז ככה, השם שלי הוא שרון ואני היא ההגדרה המדוייקת למה שאנשים מכנים "מוזרה".
תמיד היו לי חברים, אני לא בודדה או משהו כזה. אבל אני מרגישה שאני מרחיקה אנשים ממני בגלל האישיות שלי בזמן האחרון.
נתחיל בנושא הקללות, אני נוטה לקלל המון. אני משרתת בבסיס סגור עם בנות ערסיות, כל מילה שניה קללה וגידוף, פה באמת מסריח. (כמובן שיש גם בנות מאוד איכותיות, אבל עדיין קשה לי שלא להיות מושפעת מהמצב)
זה פשוט נפלט לי בלי לשים לב זה חקוק לי בתת מודע, אתמול יצאנו כמה חברים ופשוט פלטתי קללה בקול וכולם היו מזועזעים ממני, זה באמת היה כזה נורא.
ויותר מזה, אני הייתי מזועזעת מעצמי, הלכתי לישון אחרי הרבה מחשבות ובעיקר אכזבה עצמית מטורפת, לא כי קיללתי, אלא כי זה הרגיש לי בסדר.
התשטשטו לי הגבולות של מה שטוב ומה שרע, אני בקושי מצליחה להבדיל.
בנוסף לכל אני חמת מזג, אני ממש עצבנית בלי סיבה וזה יוצא על אנשים וזה באמת נורא. האמת כן יש סיבה, וזה ריב עם חברה ממש ממש טובה, להשלים לא בא בחשבון, יש חברויות שיותר טוב שיגמרו, מה שכן יש לי עול מטורף בלב ואגו עוד יותר גדול שמונע ממני לפתוח איתה את הנושא. מהצד שלה זה בטוח לא יבוא.
אתמול גם גיליתי שאני לפעמים גם מדברת לעצמי (לגיטימי לילדה מוזרה, לא?), העירו לי על כך שאני ממלמלת דברים לפעמים, אולי כנראה מעודף מחשבות שמתרוצצות לי בראש, אין לי מושג, אבל מה שבטוח גם על זה קשה לי להשיג שליטה וזה מטריד אותי בטירוף.
אבל הדבר האחרון שהכי מפריע לי בעצמי שאני מנסה לתקן שנים ולא הולך לי... זה השריטה של "מה יחשבו עליי", תמיד אכפת לי,תמיד! לא משנה כמה אני אשתדל להספיק לחשוב, זה יטריד אותי. אני במהלך החיים עבדתי קשה בשביל להשיג לעצמי שם טוב, להיות פה בשביל כולם, לא לעשות שטויות. אתם יודעים נו.. להיות אחת כזאת שכולם אוהבים אותה. ונחשו מה, זה רק הוביל לתוצאות הפוכות. נמאס לי לרצות את כולם.
והכי נמאס לי מסטיגמת ה"מוזרה" הזאת, אני מרגישה חסרת אונים לגביי עצמי, נהיה לי אופי כל כך מגעיל שאני באמת תוהה למה חברים שלי עדיין נשארים איתי.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, לכן פניתי לפה שאולי תעזרו לי מה עליי לעשות?, ושוב... תודה רבה על ההקשבה.