היי לכל היועצים הבאמת מקסימים שיש כאן וסליחה מראש על החפירה המעצבנת הזאת.
אני כבר תקופה שדי התרחקתי מכל החברות שלי, מהקיבוץ ומהבית ספר.
אני קולטת שאני פשוט כל חופש סוכות (גם קרה בחופש הגדול) שאני פשוט יושבת בבית, בפלאפון, בעיקר באתר ולא עושה עם עצמי כלום.
אני לא אומרת שאני לא אוהבת את השקט הזה והשלווה, אבל כל בן אדם צריך מדי פעם גם להיות מוקף באנשים ולא רק משפחה, צריך את השמחה הזאת, הדיבורים ואני מרגישה שאין לי את זה.
אני ילדה מאוד שקטה וביישנית, מאוד קשה לי להתחבר לאנשים וכך נוצר שאני פשוט מתרחקת.
כן, הייתי יכולה עכשיו לדבר עם חברות שלי מהבית ספר (שדרך אגב מפוצצות בביטחון עצמי וזה כל כך מוריד לי את שלי) אבל אני כל הזמן במחשבה שהן רק יעשו לי טובה, אני לא יודעת להנות כמוהן, אני לא יכולה פתאום לשיר, לרקוד, להיות שמחה ברמה כזאת כמו שלהן, אז אני כבר מראש מבטלת את עצמי.
בקשר לחברות בקיבוץ, בזמן האחרון הן התחילו להתחבר ולבלות בעיקר עם הבנים כאן, אני ניסיתי להתחבר, באמת, אבל אני פשוט לא מצליחה, ביישנית מדי, לא יודעת מה להגיד וזה באמת מייאש ואז התחלתי להתרחק :(
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, בפנים אני עצובה ופשוט בא לי לבכות, אבל אני משדרת שכאילו הכל בסדר.
האתר הזה באמת מציל אותי, יש פה כל כך הרבה אנשים טובים, שבאמת באו לעזור לאנשים, שמחה לראות את זה, משאיר אותי אופטימית.
אז אני באמת לא יודעת למה כתבתי את זה, חושבת שזה מן פורקן.
תודה לכולכם שקראתם וגם אם לא ייעצתם וסליחה על החפירה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025