זורקות אותי אחרי דייט אחד. מה לא בסדר איתי?

תודה רבה לכולם!. כמו שאמרתי אתר פצצה. כתבתי תגובות לכל העצות ואם למישהו לא הספקתי זה כי כבר מאוחר בלילה. אשמח אם תחזרו אליי כולכם או לפחות חלק מכם. אני מרגיש כבר יותר טוב ששיתפתי. חלקכם התרשמתם שאני מנסה להרשים מישהו ושאני מעריץ את עצמי. זה נכון ואני מרגיש שאמפטיה לאחרים ואכפתיות הם שם ולא יוצאות החוצה בגלל הדיסמורפיק הזה. אני די מרוכז בעצמי שונא את עצמי הכי בגלל זה. כמו שכתבתי חור שחור שמושך כל דבר לכיוון שלו. אלינור הטקסט של התגובה שלי למה שכתבת.. מעצבן, אני מנסה אפילו לשכתב אותו... אני סובל כל כך בגלל הקיבעון הזה. אתם מוזמנים לרשום בגוגל BDD ולראות מה זה המחלה הנוראית הזאת. אם נוצר לכם רושם מוטעה מדבריי, אל תטעו - זאת לא מחלת התגנדרות! אף חולה איננו גנדרן ולא מרוכז באיך שהוא נראה (שטויות)! BDD זה מילה נרדפת ללא להיות בטוח בכלום, אפילו שאמא שלך אוהבת אותך ונותנת את החיים שלה (תרתי משמע) על מנת לעזור לך, שתחלים, ושיהיה לך טוב ושיהיו לך החיים הכי טובים שאפשר. לא להאמין לשום דבר, שעכשיו השעה היא 4:01 , חוסר ביטחון מוחלט בחיים, בקיום שלך . ערך עצמי נמוך שאין לי הגדרה אפילו. אצלי זאת הגרסא הכי קשה, שמלווה בבעיות נוספות שאפילו לא קשורות: התקפי חרדה , סבל, ההזיות שהופכות אחרי כמה שעות לכאבי הראש האיומים האלה, עלייה וירידה אובססיבית במשקל, הקאות ובחילות , התשישות. פחדים איומים מכל דבר שזז: אפילו גו'קים, פחדים שבני אדם מתקיפים אותך. פחד ממכונת גילוח!! (-: סליחה זה מצחיק אותי), היתפסות בביטויים מטופשים שאמרו לך מורים וילדים בבי"ס יסודי, פיתוח תיאוריות שלמות של אלפי עמודים במוח חסרות בסיס ולא קשורות למציאות שלא יהפכו לאפליקציות ולא תעשה מהם כסף לעולם, אובססיות מסוגים שונים ומשונים, היו לי ימים (חריגים מאד אמנם, ואצלי זה באמת חריג) שאתה חושב שאתה הולך למות. שאתה לא חושב שתסיים את היום. (דרך אגב חשוב לציין אני אף פעם לא רציתי לפגוע באף אחד ז"א פסיכופט, מה שהיא דעה קדומה, זאת לא המחלה שלי תודה לאלוהים.) איזה אלוהים ?? אפילו בו לא האמנתי. והנורא מכל: קיום חיים כפולים :- דמיינו את עצמכם - אתם סובלים ככה אבל חייבים לשחק אותה כ ל ה ז מ ן - נניח הייתם צריכים ללכת ללימודים, לעבודה, לקחת כדורים מסוגים שונים כל החיים, רובם עוזרים אבל חלקם גורמים לתופעות לוואי מאד לא נעימות, לצאת לטיול בתאילנד, למילואים, להכיר בן/בת זוג, להיות בקשר אינטימי ומיני(שזה כל כך קשה.. בחיי באמת. היה לי הכי קשה מהכול) וחס וחלילה שאף אחד לא ידע ממה שאתם עוברים. כי ינדו אתכם. הסובלנות של החברה היא 0. זאת אומרת יעזרו לכם, אבל לא ירצו להיות חברים שלכם. בטח לא להיכנס אתכם למיטה. ועם כל זה, יש רצון ענק ולב ענק להתמדה בדרך שלך, לא לתת לשום דבר להפיל אותך, ליפול ולקום ולנסות שוב ולהצליח, וכמובן רצון לאהבה, משפחה ומימוש עצמי. ולבוא מכאב- אבל לדעת תמיד שבזכות הכאב בסוף אצליח ולא למרותו, או חרף הכאב. וכמה שזה כואב הסוף יכול להיות מתוק באותה המידה. ויש דברים יותר גרועים בחיים. במיוחד הכנסו לקישור המפורסם ביותר מתוכנית של ד"ר פיל, בדרך כלל הקישור הראשון בתוצאות.. (תראו בעצמכם)

יש מצב ליום התרמה (-: (-: (-: (-: ?

(ג'ון סטיינבק - מציין אותך במיוחד הכי התחברתי אלייך, "אסטרונאוטית", "כוכב")

מהמתוסכל

תודה רבה לכולם!. כמו שאמרתי אתר פצצה. כתבתי תגובות לכל העצות ואם למישהו לא הספקתי זה כי כבר מאוחר בלילה. אשמח אם תחזרו אליי כולכם או לפחות חלק מכם. אני מרגיש כבר יותר טוב ששיתפתי. חלקכם התרשמתם שאני מנסה להרשים מישהו ושאני מעריץ את עצמי. זה נכון ואני מרגיש שאמפטיה לאחרים ואכפתיות הם שם ולא יוצאות החוצה בגלל הדיסמורפיק הזה. אני די מרוכז בעצמי שונא את עצמי הכי בגלל זה. כמו שכתבתי חור שחור שמושך כל דבר לכיוון שלו. אלינור הטקסט של התגובה שלי למה שכתבת.. מעצבן, אני מנסה אפילו לשכתב אותו... אני סובל כל כך בגלל הקיבעון הזה. אתם מוזמנים לרשום בגוגל BDD ולראות מה זה המחלה הנוראית הזאת. אם נוצר לכם רושם מוטעה מדבריי, אל תטעו - זאת לא מחלת התגנדרות! אף חולה איננו גנדרן ולא מרוכז באיך שהוא נראה (שטויות)! BDD זה מילה נרדפת ללא להיות בטוח בכלום, אפילו שאמא שלך אוהבת אותך ונותנת את החיים שלה (תרתי משמע) על מנת לעזור לך, שתחלים, ושיהיה לך טוב ושיהיו לך החיים הכי טובים שאפשר. לא להאמין לשום דבר, שעכשיו השעה היא 4:01 , חוסר ביטחון מוחלט בחיים, בקיום שלך . ערך עצמי נמוך שאין לי הגדרה אפילו. אצלי זאת הגרסא הכי קשה, שמלווה בבעיות נוספות שאפילו לא קשורות: התקפי חרדה , סבל, ההזיות שהופכות אחרי כמה שעות לכאבי הראש האיומים האלה, עלייה וירידה אובססיבית במשקל, הקאות ובחילות , התשישות. פחדים איומים מכל דבר שזז: אפילו גו'קים, פחדים שבני אדם מתקיפים אותך. פחד ממכונת גילוח!! (-: סליחה זה מצחיק אותי), היתפסות בביטויים מטופשים שאמרו לך מורים וילדים בבי"ס יסודי, פיתוח תיאוריות שלמות של אלפי עמודים במוח חסרות בסיס ולא קשורות למציאות שלא יהפכו לאפליקציות ולא תעשה מהם כסף לעולם, אובססיות מסוגים שונים ומשונים, היו לי ימים (חריגים מאד אמנם, ואצלי זה באמת חריג) שאתה חושב שאתה הולך למות. שאתה לא חושב שתסיים את היום. (דרך אגב חשוב לציין אני אף פעם לא רציתי לפגוע באף אחד ז"א פסיכופט, מה שהיא דעה קדומה, זאת לא המחלה שלי תודה לאלוהים.) איזה אלוהים ?? אפילו בו לא האמנתי. והנורא מכל: קיום חיים כפולים :- דמיינו את עצמכם - אתם סובלים ככה אבל חייבים לשחק אותה כ ל ה ז מ ן - נניח הייתם צריכים ללכת ללימודים, לעבודה, לקחת כדורים מסוגים שונים כל החיים, רובם עוזרים אבל חלקם גורמים לתופעות לוואי מאד לא נעימות, לצאת לטיול בתאילנד, למילואים, להכיר בן/בת זוג, להיות בקשר אינטימי ומיני(שזה כל כך קשה.. בחיי באמת. היה לי הכי קשה מהכול) וחס וחלילה שאף אחד לא ידע ממה שאתם עוברים. כי ינדו אתכם. הסובלנות של החברה היא 0. זאת אומרת יעזרו לכם, אבל לא ירצו להיות חברים שלכם. בטח לא להיכנס אתכם למיטה. ועם כל זה, יש רצון ענק ולב ענק להתמדה בדרך שלך, לא לתת לשום דבר להפיל אותך, ליפול ולקום ולנסות שוב ולהצליח, וכמובן רצון לאהבה, משפחה ומימוש עצמי. ולבוא מכאב- אבל לדעת תמיד שבזכות הכאב בסוף אצליח ולא למרותו, או חרף הכאב. וכמה שזה כואב הסוף יכול להיות מתוק באותה המידה. ויש דברים יותר גרועים בחיים. במיוחד הכנסו לקישור המפורסם ביותר מתוכנית של ד"ר פיל, בדרך כלל הקישור הראשון בתוצאות.. (תראו בעצמכם) יש מצב ליום התרמה (-: (-: (-: (-: ? (ג'ון סטיינבק - מציין אותך במיוחד הכי התחברתי אלייך, "אסטרונאוטית", "כוכב") מהמתוסכל