מרגישה מבולבלת מבחינת הזהות המינית שלי, איך להתגבר על זה?

היי, אני ע׳. בת 18.
יש לי אחות מקסימה בת 24, מאז ומתמיד היחסים שלנו היו מדהימים, החברה הכי טובה שלי, תמיד היא סיפרה לי דברים ואני לה. הייתי הראשונה לדעת על נטייתה המינית כשהייתה בת 16 (ואני בת 10), לא היה לי קשה לקבל את היותה לסבית למרות הגיל הצעיר (ואולי צעיר מדי.. לכו תדעו) ואני חושבת שזה מה שהפך אותי לאדם שמקבל את כולם, זה פשוט נראה לי נורמאלי בדיוק כמו כל נטייה מינית אחרת.
היו לה שלוש מערכות יחסים רציניות, אחת שנמשכת עד היום (טפו טפו טפו) תמיד קיבלתי את החברות שלה והן אכן היו מקסימות.
אני מצידי תמיד נמשכתי לגברים.
גם ההורים שלי מקבלים אותה בצורה נפלאה ולכן זה אף פעם לא היה איישו אצלי.
חוץ ממה שהיה לי לפני מספר חודשים.
כבר כמה זמן שאני מפנטזת על בחורות, זה פשוט עושה לי את זה בטירוף. לפני איזה חצי שנה הלכתי עם חברות למסיבה, קצת השתכרתי ונסחפתי עם בחורה זרה לנשיקות ונגיעות, (חברות שלי לא ראו) נורא נלחצתי. בעיה עם להיות לסבית ממש אין לי, אבל עדיין. אני? שתמיד נמשכתי לגברים? שתמיד דמיינתי כמו כל ילדה קטנה את החתונה המושלמת עם החתן הקסום? ישר הלכתי לשתף את אחותי, שכפי שאמרתי-תמיד שיתפתי אותה בהכל. אם רק הייתם יכולים לראות את המבט שלה. אכזבה וכעס. ״בשביל מה את עושה את זה לעצמך? זה בגללי, לא הייתי צריכה בגיל כל כך צעיר לחשוף אותך לאפשרות שבה אישה חיה עם אישה״. אחותי אמנם לסבית גאה אבל היא תמיד הייתה אומרת לי שהחיים פשוטים יותר לסטרייטים. הרי אם היא תחזיק ידיים ברחוב עם זוגתה יסתכלו מוזר, חתונה לא אפשרית והבאת ילדים לא באה בטבעיות.
היא אמרה לי שזה ישבור את ההורים למרות שאותה קיבלו יפה (״איך הם יגיבו כששתי הבנות שלהם לסביות??״).
משיכה לגברים נעלמה כלא הייתה, ואני מתה כבר להתנסות מינית עם אישה.
אחותי מסתובבת כאילו היא אשמה, בטוחה שזה קטע שלי לחקות אותה.
מה לעשות? בגיל כזה איפה אני יכולה למצוא אישה כדי להתנסות איתה? איך להתגבר על הכעס של אחותי, שאומרת שהיא כל כך דואגת לי ורוצה את הטוב ביותר בשבילי, היא עברה הרבה עם אנשים ברחוב שמעירים הערות, ברור לי למה היא לא רוצה שאחותה הקטנה תעבור את זה, אבל דווקא היא כל כך צריכה להבין אותי. מסתכל.
מה לעשות?