יש לי בעיה שהפכה לבעיה חמורה השנה, אני בכיתה יא' ואני מתעבת בית ספר - לא שונאת, מתעבת. זה תמיד היה ככה מאז היסודי שהייתי משקרת להורים שלי שאני חולה רק בשביל להשאר בבית וככל שגדלתי זה רק החמיר.
שנה שעברה העניין של החיסורים בלט אבל היה עוד בסדר אבל עם תחילת יא' פשוט ירדתי מהפסים.
אני מחסירה כמעט כל שבוע, אני ממציעה שאני חולה או מנסה לחלות בכוונה.
בהתחלה לא הבנתי שזה לא בסדר אבל היום, החסרתי שוב והבנתי שנמאס לי מהמצב אבל אני לא מצליחה לצאת ממנו.
עכשיו יש לי גם מאבקים נפשיים שהולכים אצלי בראש..שזה כולל נטיות אובדניות שבאות והולכות ודיכאון ולב שבור. אני כבר לא רוצה שיהיו לי חברות, אני מתרחקת מהן..
אמא שלי קוראת לי משוגעת ואומרת שאני מרשה לעצמי יותר מדי ואני מסכימה איתה ואני לא יכולה להפסיק את זה..
לא מציקים לי בבית ספר ואם כן אני לא מפחדת לענות, אני שונאת את המקצועות ואת המגמות, אני שונאת את הילדים ובכלל אין לי אפילו שאיפה בחיים, אני חיה סתם ככה
אין לחיים שלי אפילו משמעות..
שקלתי לפנות לאמא שלי שתשיג לי פסיכולוג כי יועצת בית ספר היא הבן אדם האחרון שאני אפנה אליו...
אבל בכנות, אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי..מצד אחד אני לא קבורה בבעיות אבל מצד שני כן..אני לא יודעת איך להסביר את זה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025