המשפחה שלי שונאת אותי ומאמללת את חיי, אעשה הכל כדי להיות מאושרת!

היי,כמו שאתם רואים אני בת 14 , וההורים שלי שונאים אותי, מגיל 5, תמיד הכו אותי וצעקו עליי עד כמה אני חסרת אחריות ועד כמה אני מכוערת ,זונה,שמנה! ואפילו הם אמרו לי שהם מתחרטים על זה שאני פה, הם תמיד איחלו לי מוות, ואפילו שפעם אבא שלי אמר לי הלוואי שכשתלכי מחר לב״ס תדרוס אותך מכונית ותמותי. זה היה כמו סכין בלב! כאילו אני לא נפגעתי בגלל שהוא זה שאמר לי את זה, אני נפגעתי בגלל שתמיד חברות שלי היו מדברות על כמה אבא שלהם אוהב אותם ותמיד שם בשבילם. לעומתי אבא מכה אותי ומאחל לי מוות. אמא שלי תמיד אמרה לי שאני שמנה ושהיא הייתה יותר רזה כשהייתה בגילי ושאם הגלגל היה חוזר היא הייתה עושה הפלה ולא מלידה אותי , תמיד צחקה עליי בגלל שאני מעדיפה מכנס על שמלה, תמיד צחקה על זה שהיה לי אף גדול כשהייתי קטנה, תמיד צחקה על זה שבכיתי כשירדה עליי היא ושאר המשפחה אפילו היא צחקה על איך אני מדברת! תמיד קנתה דברים וחפצים לאחים שלי ולי לא, כדי לגרום לי לקנא! חחח ואני? אני פשוט ישבתי לבד בחדרי באמצע הלילה בוכה. ודודים ודודות שלי? סבא וסבתא מצד אבא? חא הם אחת הסיבות שאני בדיכאון! הם תמיד לקחו את מה שאני אוהבת וקראו לי שמנה בגלל שהבנות שלהם יותר רזות ממני ותמיד קראו לי חנונית בגלל שאני הכי גבוהה! אפילו הרגו את החתולה שלי ! בעל החיים היחיד שאהבתי נהרג על ידם! זה כואב והם צחקו עליי כשבכיתי על זה! נפגעתי,חתכתי ואימא שלה ידעה מזה וזה לא הזיז לה, הרעבתי את עצמי ואני עדיין מרעיבה עד עכשיו וגם את זה אימא שלי יודעת! הדבר היחיד שעזר לי לשכוח מהעולם הוא לצייר ולשמוע מוזיקה! אפילו שכשהייתי מציירת בבית הספר המורה שלי לאמונות אמרה לי שכל הציורים שלי נראים עצובים, היא ניסתה לעזור לי אבל סירבתי והתחלתי לצייר פנים עם חיוך אבל היא עדיין אמרה לי שהציור עצוב ורואים שהחיוך מזויף היא גם הציעה לי ללכת לפסיכולוג אבל גם סירבתי,. היועצת של בית הספר גם ראתה את זה שאני עצובה למרות שתמיד הייתי הילדה הכי חייכנית, זאת שתמיד מספרת בדיחות יודעים למה? כי רציתי לשכוח מהסבל. אני שונאת בית ספר לא בגלל המבחנים או דברים כאלה אני לא גרועה בלימודים, אבל פשוט בגלל שהחברה הכי טובה שהייתה לי בבית הספר נפתרה .. אני תמיד מסתכלת במראה, ומתחילה לחפש משהו לא בסדר איתי, עד שאני מתחילה לבכות ובסוף נרדמת עם דמעות בעיניים!
בבקשה תעזרו לי , נמאס לי מהסבל הזה! אני רוצה להיות שמחה כמו כולם בבקשה! אני אעשה הכל כדי לקבל את זה! אל תגידו לי ללכת לפסיכולוג אין לי כסף ואני לא רוצה לגרום לסבל גם למשפחה שלי למרות מה שעשו לי יש לי עדיין לב (או בואו נגיד חתיכות של לב) ואני לא מוכנה לסבך אותם עם משטרה וכל זה...
אני ממש מודה לכל מי שמחליט לעזור לי .