אנשים צוחקים עלי כי יש לי צלקת על הפנים, אבל אף אחד לא יודע את הסיפור מאחוריה...

שלום לכולם:
יש לי צלקת די מביכה על הפנים מן פס כזה על העין שמתחיל מעל הגבה ויורד למטה עד סוף האף בערך.
קיבלתי אותה לפני פחות משנה (בחופש הגדול של שנה שעברה) ואף אחד (חוץ מהמשפחה) לא ידע עליה עד תחילת השנה.
שהגעתי לכיתה בתחילת שנה הרבה שמו לב לצלקת הזאת (זה לא משהו שאפשר לפספס בקלות). במקום לשאול אותי מה קרה או כל דבר אחר בסגנון הם התחילו פשוט לצחוק עלי ולקרוא לי "פני צלקת".
הרגשתי מושפל ורציתי שזה ייפסק,אבל צלקת לא יכולה להעלם.
לא הלכתי לבית הספר בגלל זה בערך שבוע וחשבתי שאחרי הזמן הזה זה ייפסק,אוהו כמה טעיתי.
זה הפך להיות יותר ויותר גרוע עד כדי כך שאני לא יכול ללכת במסדרון בלי שילדים יסתכלו על או יצחקו.
אף אחד לא באמת נתן לי הזדמנות להסביר איך זה קרה אז לא יכולתי לעצור את זה.
זה נמשך עד עכשיו ואני לא יודע מה לעשות.
רציתי לספר לכם על המקרה שגרם לי לקבל את הצלקת הזאת:
זה היה יום חמישי,החופש הגדול,אני ועוד חבר החלטנו לעשות טיול קטן באיזור.
אחרי כמה זמן חבר שלי אמר שהוא צריך ללכת,הבית שלו היה די קרוב לאן שהגענו ושלי היה רחוק יותר אז הייתי צריך להמשיך ברגל לבד.
אחרי בערך 10 דקות של הליכה שמעתי צעקות חזקות של מישהו שצועק לעזרה.
רצתי למקום וראיתי שם מישהו,(הוא נראה בן 16 פחות או יותר) שמטריד ילדה שנראתה בגיל שלי (אני לא צריך לפרט איזה סוג של הטרדה).
מתוך אינסטינקט צעקתי לו ישר:"מה אתה עושה לעאזאזל?!"
והוא,כמו כל ערס טיפוסי צעק עלי ללכת משם ואיים לדקור אותי.
ברור שלא הלכתי משם והמשכתי להגיד לו שיפסיק.
אחרי שהוא התעלם ממני פשוט הלכתי אליו ודחפתי אותו ממנה.
היא ניסתה לברוח אבל הוא תפס אותה.
אחרי שניסיתי שוב פעם להעיף אותו ממנה הוא שחרר אותה,הוציא סכין מהכיס וניסה לדקור אותי.
זזתי אחורה בשנייה האחרונה והוא התקרב אליי וניסה לדקור אותי עוד פעם.
הוא לא הניף טוב את הסכין וזה נראה כאילו הוא בא לשרוט אותי עם הסכין (אתם יודעים למה אני מתכוון).
הזזתי את הראש אחורה אבל הסכין הספיקה לשרוט לי את העין (במזל הספקתי לעצום אותה) ככה קיבלתי את הצלקת הזאת.
עד לכאן ניסיתי לא לתקוף בחזרה באלימות אבל כאן הבנתי שאין לי ברירה.
אני מתאמן כבר די הרבה זמן באומנויות לחימה אז ידעתי איך מנטרלים תוקף.
הוא ניסה לדקור אותי שוב אבל במהלך מהיר תפסתי לו את היד,עיקקמתי לו אותה, ונתתי לו מרפק למרפק שלו (שהיה ישר).
כנראה שברתי לו את היד כי הוא צרח כמו משוגע,נתתי לו בוקס חזר לפנים,ליתר ביטחון וחטפתי את הסכין מהיד שלו.
אחרי זה הוא מיד ברח.
הפנים שלי היו מכוסות בדם המשריטה הזאת והזמנתי לי אמבולנס.
אחרי יומיים בבית חולים שחררו אותי הביתה.
חיכיתי בבית עד שהפצע יעבור ועד שאני יוכל לפתוח את העין יותר טוב,
וזה קרה באותו יום שסיפרתי עליו בהתחלה.
מאז כולם צוחקים על הצלקת שלי,אני לא יודע מה לעשות.
כתבתי את הסיפור הזה בעיקר השביל לשתף אנשים בחוויה שעברתי,שילמדו שמאחורי כל דבר יש סיפור,ולא צריך לצחוק על בן אדם בגלל המראה שלו,אבל אני גם צריך עצות איך להתמודד עם המצב.
אשמח שתעזרו לי.
בתודה:
המצולק.