קשה לי בעולם, יש דרך ארוכה לפני שלא נגמרת ואין לי כבר כוח ללכת

אוקי אז אני יודעת שהכותרת קצת מבלבלת אז שבו בנוח כי זה ממש ארוך ותודה לעוזרים!
אוקי אז ככה הכול התחל כשאני וחברה שלי הכי טובה העלינו רעיון לערוך סוג של מסיבה שיש איזה 4 עד 5 בנות בבית של מישהי ושותים שוקו ועושים צחוקים ואז חברה שלי פתחה את הקבוצה עם הבנות וזה באמת היה 5 בנות וחברה שלי אני לא יגיד בשמות אז נגיד (ה) אמרה שהיא תתחיל את הסבב אצלה והכול היה בסדר ופתאום ה הוסיפה את הילדה שאני הכי בסכסוך איתה נגיד (נ) ואז אמרתי ל-ה בפרטי שתוציא אותה אחרת תהיה מריבה במסיבה ואז נודע לי שהם בנות דודות ושהיא חייבת להזמין את נ ואז היא הוסיפה עוד ועוד בנות שאני במריבה איתם וחמש בנות והגענו כבר לתשע בנות בבית ואני לא יכולה לארח כול כך המון ואז אמרתי את זה ל-ה והיא אמרה תזמיני חצי שזה לדעתי ממש לא לעניין אז פשוט עזבתי את זה שיש תשע בנות בקבוצה. ואז החברה שלי שאיתה יסדתי את הרעיון שולחת לי הודעה של צילום מסך ששם ה רושמת :"אני את (ואז שם שלי) לא אוהבת והזמנתי אותה רק בגללך" ואני מאוד נעלבתי אבל העלמתי עין ויום למחרת היא רשמה לי "תקשיבי (השם שלי) אבל כמה בנות בקבוצה לא רוצות שתבואי זה פשוט לא מתאים שתבואי גם אותי אל תזמיני" בדיוק במילים האלה ואני הייתי בדיכאון אחרי זה כי הרגשתי פסולה ואז ביום של המסיבה כמובן שלא באתי כי לא הוזמנתי אבל הלכתי אם אמי לקריון ובסביבות שעה שבע בערב כול הבנות שהיו במסיבה שולחות תמונות בקבוצה של הפיצה והשוקו והסרט שהם ראו ויום למחרת יום חמישי בהפסקה מצאתי שטר של 50 שקל על הריצפה מתחת לכיסא של הילדה שאמרה לי אל תבואי והרמתי אותו והרגשתי לא טוב אז ניגשתי לאותה ילדה ושאלתי אותה בהכי כללי שיש עם היא הביאה שטר של 50 שקל והיא אמרה לי שכן ואז היה לי רגע של דילמה בראש להחזיר או לא היא פגעה בי אבל אני הקשבתי לצד הטוב והחזרתי לה את זה....ואז באותו יום היה יום הורים בבית ספר ואמא שלי סיפרה למורה את מה שקרה ולקחו אותנו לבירור והילדה ששלחה לי את ההודעה לא מתאים שתבואי התחילה לבכות בבירור ולי יש הרבה נסיונות עם בירורים וכאלה (אני לא מופרעת או משהו) ואף אחד לא בא אליה שהיא בכתה שם מול כולם ואני כאילו הרגשתי שהיא לבד ואז רק אני קמתי והלכתי לידה וליטפתי לה את הברך ואמרתי לה אל תבכי ואז אני והיא השלמנו ואמרנו שננסה להתחבר ואחרי שהבעיה הזו פותרה הייתי בלתי נראית בבית כי האחים שלי בצבא ולדוגמא היום היה אמור להיות לי שיעור פרטי אצל המורה שלי ואמא שלי ביטלה אותו רק כדי לראות את אח שלי ואז היא שאלה את המורה שלי לגבי יום שישי ואמרתי שלא תשאל כי אני רוצה לצאת בימי שישי ולא היה לה אכפת וגם קבעה לשעה שבע שבשעה הזו אני כב ממש לא מרוכזת והיא לא שמה לב אלי כאילו היא רק מצפה ממני לשמות ל110 אחוז אבל אם האחים שלי עושים משהו רע בבית או בצבא היא אומרת לא נורא זה בסדר ואילו אני שאני עושה משהו רע בבית או בבית ספר בי היא פוגעת במקום שהכי כואב לי ומאיימת לקחת את החבר הכי טוב שלי(הכלב שלי) וזה פשוט נמאס לי זה לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה ובטוח שלא האחרונה ההורים שלי עובדים בעבודות קשות אני בקושי רואה אותם בבית ספר אם אני לא ישנה את עצמי לא יהיו לי חברות ויש לי רק את הכלב שלי איתי ואני מרגישה בלתי נראית ויש לי עוד דרך ארוכה שנקראת החיים והיא עוד ממש ארוכה ולצידי לפעמים עומדים לא תמיד ואני כבר לא יכולה לתת 110 אחוז יש לי עוד דרך ארוכה ואין לי כוח ללכת בה מה לעשות?

תודה לעוזרים וסליחה על החפירה :)