עם הלב
שלום כולם,
אני שנה שנייה בעתודה בטכניון. אני מאוד נהנה מהלימודים , יש לי ממוצע די גבוה (מצטיין דיקן , כלומר, 85 פלוס) ויש לי שם חיי חברה. אולם, הטירונות שביצעתי בקיץ שינתה לי קצת את המחשבה. פתאום נכנסתי לראשונה למסגרת הצבאית, הבנתי שבסך הכל אתה בורג קטן בתוך המערכת. המחשבה של להישאר במערכת עד גיל מאוד מאוחר מדכאת אותי , למרות כל היתרונות שבמסלול.
יתר על כן, אני מאוד רוצה להתפתח מבחינה אישיותית- להנות מהחיים ולא ללמוד כל הזמן באינטנסיביות למרות שזה לפעמים מאוד כיף. אני יודע שאני אצליח לא משנה מה, פן אם זה בתואר שאני לומד אותו כיום או תואר אחר בתוך תחום ההנדסה.
תמיד יש בי מחשבות על זה שחיים רק פעם אחת ויש דברים יותר חשובים מאשר הניסיון וקורות החיים המרשימים, אולם, מצד שני זה די מרתיע- משום שאני מאוד שאפתן ולא רוצה להגיע למצב של מובטל אחרי תואר ראשון.
אני די בהתלבטות מה לעשות בנידון. הלב אומר לפרוש מהמסלול ולחזור ללימודים ישר אחרי אבל הראש אומר להישאר בשביל העתיד. אשמח לעזרה ממכם :)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025