אין לי חיים, אני כל הזמן עובדת...

שלום לכולם ושבוע טוב,
אספר לכם קצת על עצמי ..
אני בחורה מאוד חרוצה, בחורה שאוהבת לעבוד ולהשקיע מעצמה למיטב היכולת שיכולה לתת גם לסביבה וגם לעצמי. את החודשים האחרונים מאז השירות לאומי כשסיימתי ב 1.9 הסתבכתי בכל מיני עבודות חדשות ומקומות שעוד לא הכרתי ...
כמו כן, ישר אחרי תחילת חודש ספטמבר התחלתי לעבוד כדי לא לשלם ביטוח לאומי,
לא רציתי להתעסק אייתם. עבדתי עד היום ועברתי בין עבודה לעבודה כי יש לציין שבגילי אין עבודות כל כך משמעותיות. למרות שאני בת 20 אני לא סיימתי עדיין שיעורי נהיגה על רכב והעתיד עוד לפניי .. ובגלל שהעבודות לא היו כל כך רציניות התחלתי להטרטר מפה לשם, אני לא אומרת שזה דבר טוב אבל ככה התמודדתי, קשיים אחרי מסגרת של שירות לאומי כביכול דומה קצת לצבא. היום, מצאתי עבודה בסופר כקופאית והתחלתי שם... סיימתי שם בערך חודשיים ובמקביל חיפשתי שוב משהו אחר שקצת ייתן לי יותר מרחב להיפתח בו בעתיד. התקשרו אליי ממוקד זימון תורים של קופ"ח ואמרתי, זה המקום שלי והגיע הזמן, קיוויתי ששם אתקדם כי באמת זה היה לי נשמע יותר רציני ואפילו הבן זוג שלי התלהב.
ולא הסתדרתי, מוקד זימון תורים זה קשה וזה מעיק וזה מעצבן ומיליון ואחת סיבות..
כל אחד בא עם הגישה שלו ואני יוצאת משם עם עשן באוזניים, שלא נדבר על זה שאני אדישה וחסרת ביטחון, לא כל כך התאים לי ..
כשהייתי שם בערך שבוע וחשבתי שהכול יהיה בסדר עשיתי בעיות בסופר, התחלתי להבריז והתנהגתי בחוסר רציניות מה שלא מתאים לי בכלל ..
כל כך התלהבתי, התרשמתי מהמקום עצמו שניגשתי אליו ושחכתי מהסביבה האחרת שלי. האחראית התקשרה אלי למחרת והתעצבנה שלא הגעתי, פה ושם היה דיבור של כעס לא נעים .. עבר שבוע, את השבוע האחרון בסופר עשיתי בסופ"ש האחרון ובוא נגיד שמהקופ"ח פרשתי, אחרי שהבנתי את כל הטעות שלי ..
שלחתי לאחראית שלי מהסופר הודעה שאני מתנצלת ומבקשת צ'אנס כדי להוכיח את עצמי, אמרתי לה שאני כמה חודשים בסופר ובאמת התרגלתי לכל האווירה הנחמדה בין העובדים והצוות. שאני אשמח לחזור ומחכה לתשובה ..
יש לציין שהיום רשמתי לה את זה, היום יום שני ה21 בו אני רושמת את זה בייעוץ של האתר והיא רשמה לי שהיא תחשוב על זה ותחזיר לי תשובה.
אחרי החדר כושר עברתי שם כי זה נמצא ממש מול, רציתי לקנות משהו והתחלתי לשוחח עם שאר העובדים וחלק אמרו לי שהם ידברו אייתה ויעזרו לי לחזור,
באמת שכולם אוהבים אותי שם ללא ספק ואמא שלי גם שמה לב.
אומרים לי למה עשית את זה, למה הברזת באותו יום .. זה חוסר אחריות ומן הסתם שהיא גם אולי לא היית מחזירה אותך, כמובן שזה ברור לי ..
אבל תשמעו, בראש שלי, זה כולה סופר אבל אני מכבדת ... כל עבודה מכבדת את בעליה. אם אני לא חוזרת לשם אני לא יודעת איפה אני אמצא עבודה, כבר ניסיתי בכל הדרכים ובכל העזרה גם של כוח אדם. מי ישמע גם כמה הצעות יש להם וממש מפתה...... בעיר שלי גם אין כ"כ הרבה מה לראות, שלא נדבר על זה שהתנאים בסופר הם מזעזעים ועוד אצלנו מתחשבים וזה מקרה נדיר, באמת שנדיר ואני כבר הכרתי מקומות אחרים.
רובן מהקופאיות ומאחראיות משמרת אמרו לי שידברו אייתה ויש מצב שהיא תחזיר אותי ואני צריכה להוכיח את עצמי, עכשיו ..
בוא נגיע לעיקר שתכננתי לפני שבועיים ומה שהכי חשוב לי כמעט מכל ..
חבר שלי עכשיו סגר 21, הוא חייל קרבי שמשרת בחיל הים בבסיס שנמצא בחיפה,
נדיר שחבר שלי סוגר 21 (שלושה שבועות) וכשזה קורה אני באה לבקר אותו כי
גם ככה אנחנו כמעט ולא מתראים, אם האחראית אומרת לי לחזור השבוע אני לא יכולה לשאול אותה 'אפשר בשישי לא לעבוד'? זה לא נשמע רציני ומחזיר אותי לאחור ..
ימי שישי הם במיוחד ימים לחוצים בעבודה שמבחינתי הם חשובים גם לכן לא קל לי לבקש ונדיר שאני מבקשת ימי חופש ..
אבל, לקראת החזרה שלי זה לא מתאים. מה אני עושה? אם אני יבשר את זה לבן
זוג שלי הוא ישתגע, זה לא צחוק ..
להיות עם בן זוג במערכת יחסים בתוך הצבא!! זה קשה ואפילו מאוד. מי שאומר שאני מפונקת לא התנסה ולא היה בתוך זה, מצטערת על הביקורתיות.
מה כרגע אני עושה? אני מרגישה שאני תקועה בתוך בור סביב עולם של עבודות ..
ואני רק בת 20 !!