תחושה שבחיים לא יהיה לי תואר... תסכול ודיכאון

אני בן 24 ... סיימתי תיכון בהצטיינות ממוצע 112 ופסיכומטרי 697 ... הספיק לי להכל חוץ מלרפואה.... עד אוקטוברר טיילתי הייתי במלא תסביכים מה ללמוד מה לעשות מעצמי המשפחה והסביבה הקרובה גם לחצה שאתחיל ובטח שגם אתחיל תואר יוקרתי באוניברסיטהה בדגש על ההנדסה.. בתיכון השקעתי מלא והיו תוצאות אבל גם הייתה לי מוטיביצה ובגישה שגם ככה כולם עושים תיכון וחייב אז אני אוציא את המקסימום ובאמת הצטיינתי אחרי סה ניגשתי לפסיכו והוצאתי ציון סבבה ואמרתי לעצמי אחרי הטיול תיסגר מה אתה רוצה הרי כל האופציות פתוחות.. אכלתי סרטים שנה של מה ללמוד מצד אחד יוקרה מצד שני בטיחון תעסוקתי מצד שלישי עניין ... בסוף בחרתי הנדסת תוכנה באוניברסיטה מובילה בגלל הכדאיות של התחום... יום לפני הלימודין התחלתי לבכותתת כי נזכרתיי בלחץ של הלימודיםם המרדף אחרי ציונים תחרות והתחושהה הזוו שאתה בתוך בועההה של לימודיםםם והעולם בחוץ רץ ואנשים מאושרים.ואכן חודשיים שלמים אכלתי כאפההה ישנתי מלא נכנסתי לדיכאוןן קיבלתי 2 נכשלים אחרי שבחיים לא נכשלתיי וגםם תחושה בו בזמן שאני לא נותן את כל כולי ... עוד שבועיים מבחנים ואני פתאום בשוקק שזה מגיעע ... אני ממש חושב לפרושש כיי אני פשוט לא מרגיש שאני כאןן והבנתי מאנשים שממוצע אקדמאי יכול לדפוק אותי בעתיד אם אחליט על משהו אחר.. אני לא יודע מה אני רוצה מהחיים שלי.. ההוריםצשלי אפילו אמרו שהם בחיים לא חשבו שידאגו מהילדד שלהם שהיה מצטיין ופתאום אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי... אני מרגיש שאכשל במבחנים ואין כבר ה לעשות ואני גם לא בטוו מה אני רוצה ללמוד ואם בכלל ... אין לי כבר כוחות ללימודים ולחיים התובעניים האלהה הייתי בטוח שאולי כי אין לי זיקה לתואררר אבל פשוטטט אין לי כחחח לאוניברסיטהה ללימודים ומה שמסביב .. לא יודע מה לעשותת אני בדיכאוןן גם מאכזב את עצמי וגם את המשפחהה שתמידד הייתי כמו המושא גאווה שלהם... מה קורנ לי?. חברים אומרים לי שזה צרות של עשירים כי אני יכול ללמוד הכלל אבלל הם לא מבינים מה אני עוברר ... אני פשוטט מדוכדךךך .. לפרוש?.. לעזוב מהרר ופשוט ליסוע מפהה ואולי שם לקבל את ההארה?.. נראה לי שבחיים לא יהיה לי תואר... בבקשה תעזרו לי