רוצה לעשות קעקוע אך הוריי נגד ואימי מאיימת, לטענתה זה "ילד רע ועברייני", לעשות?

שלום לכם דיירי Askpeople, אני בן 25 ורציתי לעשות קעקוע עוד אחרי שהשתחררתי אך נמנעתי כי רציתי להוריד את משקלי העודף לפני הביצוע. כבר מאז הוריי היו נגד.
אבי היקר בסדר, מנסה לדבר איתי בהיגיון ולשאול בשביל מה אני צריך וכל השאר, אך אימי היקרה מגזימה. היא מאיימת שלא תדבר איתי ולא תסתכל עליי, היא שונאת קעקועים וזקנים. בדרך כלל אני עם זקן בבית והיא מכריחה את עצמה לנשק אותי [בלחי, כן? שלא תחשבו מחשבות שלא צריך].

אני גר עם אימי כרגע, הורי גרושים ואחי בצבא, גם אחי הקטן רוצה לעשות קעקוע, היא פשוט נגד ומאיימת על שנינו שלא תסתכל עלינו ולא תדבר איתנו! אמרתי לה שאל תסתכלי אם זה מפריע לך.. אני אכסה את האזור, אך זה לא יעזור, היא בשלה. רק עצם הידיעה שלבנים שלה יש קעקועים מחלי אותה.
אמרתי לה, אם זה כזה מפריע לך אני אלך לגור עם אבא, ככה לא תצטרכי לראות אותי כל יום ולחשוב על זה כל יום. אתם בטח מתארים לכם את התשובה שקיבלתי...
אמרתי לה, אלו החיים שלי, גופי שלי, ואני אעשה מה שאני רוצה ואוהב לעשות. כמו שאני לא אומר לך מה לקנות ומה לא וכן הלאה... אתם בטח מתארים לכם את התשובה שלה... - אני אמא שלך! לי מותר! -
אמרתי לה, אני לא נשוי לך או מתחתן אתך, אני לא צריך או רוצה שתאהבי את זה, זה בשבילי. אני מודיע לך ואומר לך שאני עושה קעקוע, לא מבקש את רשותך. אני לא ילד מתחת ל18 שצריך אישור מההורים..
שכחתי לציין שהיא עד היום אומרת לי "אל תעשן" "אל תשתה" ועוד.. ותשובתי לפעמים מתחלקת לשתיים - 1. "טוב" וממשיך בשלי.. 2. "אני לא ילד אמא, אני בן 21\22\23\24\25 [עד היום זה ככה וממשיך.......], מספיק." וכרגיל, אתם בטח מתארים לכם את תשובתה.. - אני אמא שלך ואתה הילד שלי!

אני מכבד מאוד את הוריי וכך גם אחי הקטן. שנינו מעוניינים ורוצים לעשות קעקוע אך אמא מאיימת שלא תדבר איתנו ולא תסתכל עלינו.
בתוך תוכי אני יודע שזה לא יקרה, אנחנו הילדים שלה והיא אוהבת אותנו מאוד, אין סיכוי שהיא לא תסתכל או תדבר איתנו. אך בכל זאת... מה אפשר לעשות? אמא נגד זה ממש כי --היא-- שונאת את זה, וזה "ילד רע ועברייני" <- המילים שלה.

לא יודע עוד מה להגיד או לעשות? איך אפשר להסביר לה מעבר למה שניסיתי? ניסיתי בדרכי נועם - ללא הצלחה. ניסיתי בהיגיון - ללא הצלחה. ניסיתי בגרסת אלו החיים שלי ואל תתערבי - ללא הצלחה.

בסופו של דבר זו החלטה שלי אם לעשות או לא גם אם היא לא מסכימה או רוצה, זה ידוע לי.

אשמח לשמוע את דעתכם.

תודה רבה לעונים ולאלה שהתייחסו. (: