כן
היי... אז ככה... מאז שהייתי קטנה היה לי רגישות יתר... (מזל סרטן) מכל שטות הייתי בוכה... כל מילה שלא היה בה שום כוונה לפגוע נפגעתי. חשבתי שבאיזשהו שלב בחיים זה יום אחד יפסק אבל לא. אני נפגעת מהר מאוד בין מחברות מההורים מאחים כל דבר אני לוקחת קשה ונכנסת למין קונכייה של עצמי ובוכה... אני אתן דוגמא עד כמה הבכי שלי הזוי: היה לנו מבחן במתמטיקה (אני די חזקה במקצוע הציונים. שלי נעים בין 97 ל100) יצא שבגלל שלא שמתי עדשות טעיתי כי לא שמתי לב לתג שהיה למעלה ואחרי שקלטתי אחרי המבחן את הטעות התחלתי לבכות כאילו מישהו מת והקטע המורה מסבירה לי שזה לא הרבה נקודות ואני עדיין בוכה... אין לי שליטה על זה יכול גם לקרות לי שחברה תגיד לי משפט ושבוע שלם אני יפענח אותו והיא בכלל לא תזכור שהיא אמרה משהו בזמן שאני טוחנת את המוח... אנשים לא מבינים אותי הם חושבים שמשהו דפוק בי ואני מסבירה להם שרק בן אדם רגיש יבין אותי... עוד משהו אני גם מרגישה שהבכי הלא רצוני שלי נותן לי דברים שאני לא אמורה לקבל ואני לא מרגישה בנוח עם זה... סליחה שחפרתי... מישהו יכול לעזור לי?
נ.ב. יש לי השבוע תעודות ואין תעודה שאני לא בוכה והציונים שלי די גבוהים ועדיין אני בוכה קורה לי לפעמים שאני בוכה כי אני חושבת שהציון גבוה מדי ולא מגיע לי והיום חברה אמרה לי "את מקבלת תעודה אחרי אני ישאר להרגיע אותך" כי אני קבוע בוכה... קיצר בטח לא כל כך הבנתם אותי אבל אני אשמח אם תעזרו לי...
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025