נפרדנו לפני חודשיים והרגשות לא עברו, מה לעשות כשהפלירטוטים חוזרים?

אני והאקסית שלי היינו חברים מאוד טובים במשך שנה. התחלתי לפתח אליה רגשות יחסית מהר, מה שיותר מאוחר גיליתי שקרה גם אצלה.
בשלב מסוים היה לי ברור שזה הדדי והחלטתי לקחת צעד והצעתי לה לצאת.
יצאנו במשך חודשיים, מה שאצלי הייתה זוגיות ראשונה.
באמת שזה היה פשוט מדהים, הפרפרים, הרגשות, החיוך שעלה לי על הפנים כל פעם שהיא שלחה הודעה.
הבעיה שהיו כמה דברים שלא שיתפתי אותה. חלק מהם סיפרתי את הרוב אבל לא את הכל. סיפרתי לה שאני מאובחן עם דכאון וחרדות ושאני גם בטיפול תרופתי בגלל זה, אבל בחיים לא מצאתי את הזמן הנכון לספר לה גם על החלק של האובדנות. כשעברתי התקף חרדה פעם אחת בגלל איזה משהו שהיה סיפרתי לה את זה אחרי כמה ימים כבדרך אגב והיא נראלי נפגעה שלא התקשרתי אליה באותו הרגע. ופעם אחרת כן התקשרתי אליה כשהרגשתי שמתחיל לי התקף אבל שמעתי שיש לה עומס בעבודה אז לא סיפרתי לה ואמרתי שהכל בסדר ולמחרת סיפרתי לה על זה. לא סיפרתי לה על איך שלפעמים כשאני איתה ועם עוד אנשים אני מרגיש כמו הגלגל השלישי שלהם. עכשיו אני יודע שהיא לא עשתה את זה בכוונה ושהיא לא שמה לב כשהיא עושה את זה. הייתה איזה פעם אחת שיצאתי איתה ועם חברים שלה והיא דיברה כלכך הרבה עם איזה ידיד שלה שהתחלתי לאכול סרטים בראש שקורה ביניהם משהו. עכשיו ברור לי שלא קורה כלום שם אבל פשוט הסתכלתי עליו והשוותי אותו לעצמי ופשוט לא הבנתי מה היא עושה איתי ולא איתו, הוא נראה יותר טוב, הקשר שלהם מדהים, הוא אוהב הרבה דברים שהיא אוהבת. אז הייתי שם בלי באמת להיות שם.
בסוף היציאה ישבנו שנינו והיא שאלה אותי מה קרה שהייתי כלכך שקט ולא ידעתי איך להגיד לה על זה אז פשוט אמרתי שאני עייף.
מהרגע הזה הרגשתי שהיא מתחילה קצת להתרחק ממני.
אחרי איזה שבוע וחצי אמרתי לה שאנחנו צריכים לדבר.
ישבנו והתחלתי בזה שאני חייב לה הסבר על מה שקרה שם והסברתי לה מה היה. היא הבהירה לי ששום דבר לא קורה שם ושאם אני מרגיש ככה להגיד לה על זה. ואז היא גם אמרה שהיא מרגישה כאילו אני הרבה יותר מדבר על הזוגיות שלי ושלה עם חבר משותף שלנו מאשר איתה. ביקשתי ממנה סליחה ואמרתי לה שזה לא בכוונה פשוט אני הרבה פעמים לא יודע איך להגיד את זה לה. אחרי זה אמרתי לה שאני מרגיש שהיא מתרחקת ממני והיא אמרה שהיא פשוט צריכה קצת זמן לחשוב והיא לא רצתה שאני אהיה מבולבל אז היא לא אמרה לי. אמרתי לה שתיקח כמה זמן שהיא צריכה.
אחרי שבוע היא אמרה שאנחנו צריכים לדבר והיא נפרדה ממני. היא אמרה שהיא מרגישה שהזוגיות עשתה לה הרבה פעמים רע והאכילה אותה סרטים ושזה לא קשור אליי. גמרנו את הקשר מאוד בטוב. היא אמרה שהיא מאוד תשמח שנחזור להיות חברים טובים כמו פעם ושהיא יודעת שבהתחלה זה יהיה מביך אבל היא מאמינה שאנחנו נצליח.
מפה לשם עברו חודשיים. הרגשות לא עברו.
היום ישבנו עם חברים ופשוט הרגשתי איך הקשר חזר להיות משהו בין קצת לפני שהתחלנו לצאת לממש הקשר שהיה לנו שכבר יצאנו.
הפלירטוטים, העקיצות בקטנה, הרגעים שאם היינו ביחד הייתי פשוט מנשק אותה, ואני הרגשתי שכמוני, גם לה לא עברו הרגשות.
עכשיו אני יודע שזה עשה לשנינו לא טוב וגם ראיתי אותה אחרי יומיים מהפרידה וראיתי שזה עשה לה טוב.
ואני יודע שזה תמיד טעות לחזור להיות ביחד אבל אני פשוט לא מצליח להוציא לי את זה מהראש.
אני גם יודע שגם אם אני אציע שנחזור היא כנראה לא תסכים ואני באמת לא יודע מה לעשות כבר.