הכרנו במחנה של התנועה בקיץ והיה קטע, איך להגיע למצב שאנחנו יוצאים לדייט רציני ולא סתם משחקים?

אני צופיפניקית מושבעת בכיתה י"ב וכמו כל קיץ גם הקיץ היה לנו מחנה קיץ של התנועה ופגשתי מישהו משבט אחר במחוז שהיה ממש הטעם שלי בהכל- אופי, יופי, מצחיק כזה ונורא חמוד ואני לא היחידה שחשבה ככה והיו עוד בנות שניסו להתחיל איתו אבל הוא פלירטט רק איתי ובאותה תקופה יצאתי עם מישהו אז לא הרשיתי לעצמי להיסחף עם זה וקיוויתי שכשהמחנה ייגמר הוא ייצא לי מהראש.

אבל הוא לא יצא לי מהראש ולכן וגם מעוד סיבות אני והבחור שיצאתי איתו סיימנו את הקשר, ושיניתי את התמונה שלי בוואטסאפ מתמונה זוגית לתמונה לבד (הסיבה ברורה...) וככה גיליתי שלבחור מהמחנה היה את המספר שלי- הוא שלח לי עוד באותו יום הודעה ושאל "אז סוף סוף את פנויה?" ולפי התמונה שלו ישר ראיתי שזה הוא והבנתי שכל הרגשות שהדחקתי קיימים ובמלוא העוצמה נגיד את זה ככה. דפק לי הלב לגמרי ומפה לשם היו איזה חודשיים שדיברנו בטלפון לא מעט ועכשיו הפלירטוטים היו הדדיים וזה היה ברור לשנינו שיש כאן קטע ובכל זאת אף אחד לא לקח את הצעד כדי לצאת ולעשות את זה נורמלי ולממש את הרגשות.

מאז עברו עוד איזה חודשיים שבהם הדיבור בינינו ממש דעך ועכשיו כבר חודש בערך שאנחנו לא בקשר בכלל והוא ממש חסר לי, אני באמת מרגישה שיש כאן פספוס מטורף ולפי מה שאני יודעת מחברים משותפים הוא פנוי וזה לא שהתנתק הקשר בגלל שיש לו מישהי.
וכאן אתם נכנסים לתמונה- אני רוצה להחזיק את התקשורת בינינו אבל יותר מזה, לגרום לזה שלא סתם נשחק משחקים אלא נצא לדייט נורמלי כמו בני אדם. אין לי בעיה להציע אבל הרגשתי כאילו נוח לו עם הפלירטוטים האלה והוא לא רציני לגביי והניתוק הזה בכלל גרם לי לחשוב שהוא לא באמת בעניין שלי והוריד לי את הביטחון לגבי כל הסיפור. מה אתם חושבים, יש לזה סיכוי? ואיך לחזור להיות בקשר בלי לצאת פדחנית ולהרוס את הסיכוי שייצא מזה משהו טוב?

אגב, שמתי לב שזה נראה מפה כאילו רק פלירטטנו והוא בחור זבל כזה אבל זה ממש לא נכון ואני מצטערת שנוצר לו הרושם הזה, הוא בחור מדהים וחכם ומוכשר ויצא לנו לדבר על דברים עמוקים ולא רק על שטויות והפלירטוטים היו רק חלק קטן מהשיחות שלנו, וזו הסיבה שאני מרגישה שפספסתי כאן יותר מאיזה סטוץ אלא אשכרה מישהו שיכל להיות בן זוג מדהים.

תודה לעונים :)