הוא מקלל אותי וזה כבר התדרדר למכות "בצחוק", יש פתרון חוץ מלהיפרד?

שלום לכולם,
אני מודעת לעובדה שלא ניתן לספר לכם את כל סיפור חיי בשאלה אחת לכן אני אפשט ואקצר ואגיע לעניין

אני בזוגיות כבר 4 שנים אוטוטו עם בחור שהכרתי דרך חברים.
בשנתיים האחרונות הזוגיות שלנו חוותה" המון ירידות מאשר עליות.
ובגלל שהייתה ונותרה בנינו עוד אהבה מסוימת ויש גם נוחות(גרים יחד) ורגילים אחד לשני קשה לעזוב וגם מהצד שלי בעיקר כי לא יודעת אם זה מהלך נכון ואולי הוא הגבר שאי אמורה להיות איתו ולהקים משפחה?)
ועכשיו לחלק הפחות נעים בעליל...
בשנה וחצי האחרונות כשאנחנו רבים וזה קורה כמעט כל כמה ימים
הוא מקלל אותי כי ככה הוא יודע ושם לב שאני בהלם וקמה והולכת ושותקת לו מהזעזוע
הוא מקלל אותי זונה שרמוטה קטנה מטומטמת וגם לא שוכח להכניס את המשפחה שלי ב"ברכות" שלו.
עכשיו לי יש חלק מאד נכבד בעניין הזה אני מודה
אני מקללת אותו הרבה מטומטם אפס ואדיוט גם לפעמיים בצחוק והוא מאד נפגע ומתעצבן ומחזיר לי בקללות האלו.
בשנה האחרונה זה הגיע והתדרדר לאלימות פיזית - אני נתתי לו סטירה והוא נתן לי בעיטה ברגל או מכה ביד ובוא נגיד שלא חלש .
עכשיו בהתקפים של עצבים שאני צועקת הוא לא עומד בזה ואומר לי שברגע שאני צועקת הוא מתחרפן(צעקו והרביצו לו כשהיה ילד קטן ומאז הוא לא יכול לשמוע את זה ) וזאת למרות שהואט בעצמו צועק כשהוא מתעצבן.
הוא משפיל אותי ברגע שהוא קורא לי במילים האלו ולמרות שגם אני מקללת ואלימה כלפיו גם אני יודעת שזה לא אמור ולא צריך להיות ככה.
בטח לא הקשר שהייתי מאחלת לעצמי

עכשיו השאלה.
אני אוהבת אותו עדיין והלב שלי נקרע אני לא ישנה טוב בלילה כי אני כל הזמן חושבת איך עוזבים וזה קורע לי את הלב וגומר לי את הראש מעייפות מנטלית שיורדת ויאוש שכזה.
מה לעשות?
הוא התרגל לקלל אותי כל פעם ואני אותו ואני לא רוצה להיות או למשוע מילים שכאלו כלפיי(מניחה ויודעת שגם הוא)
אבל כל פעם אנחנו מבטיחים וזה מה שקורה מחדש שוב מקללים ואלימים אחד כלפיי השני.

אני יודעת שתגידו לי להיפרד ולחתוך עם כל הקושי והעצב הנוראי ביותר ביותר שקיים בעניין
אבל אולי יש פיתרון נוסף ?ההתחלה בנינו הייתה מושלמת היינו מאוהבים וחשבתי שזה לעד\ באמת ראיתי אותו כגבר של חיי באמת.
אני לא יודעת מה לעשות כשאני חושבת על פרידה ומעבר סופי כמו שאני מאיימת לעשות וגם עכשיו אני מתמלא בכאב נפשי ואני נהיית דיכאונית וחסרת חיות
אני עדיין אוהבת אותו ולא רואה שיהיה בסדר בלעדיו .
קשה לי כל כך , אחרי שאנחנו רבים ויש אלימות הוא מציין שבחיים הוא לא הגיע למצב כזה בעבר אם אף אחת מבת זוגותיו בעבר וזו אני שצורחת ומוציאה ממנו את הרע והדפיקות שיש ושאני הרסתי את הקשר.
זה עצוב לי כל כך כי בפנים בתוכו הוא אדם טוב ותמיד דאג לי ובהתחלה בשנתיים וחצי הראשונות היה מדהים אליי.
מה אתם חושבים שאני אמורה לעשות?