נמאס לי מהכל! אני רוצה להתאבד... כולם מתעלמים ממני

היי AskPeople
אני אספר לכם בקצרה מה קורה לי ומה אני מרגישה.

לפני כחודש העיפו אותי מפנימייה, על ניסיון שיקרי של התאבדות.
אחרי שלקחו את זה רחוק , עפתי מהפנימייה , וכרגע אני יושבת בבית.
לאחרונה אין לי חשק להיות בבית, או בסביבת הרבה אנשים, אז אני יוצאת החוצה ונשארת עד חצות בחוץ לבד במקום ללא אנשים.
וחושבת לעצמי מה חשבתי לעצמי בכלל שהמצאתי להם שקר כזה רק כי לא הרגשתי טוב.

המדריך שלי מתעלם ממני, העובד הסיצואלי מעצבן אותי בתשובות המפגרות שלו.
אמא שלי צורחת עליי כל הזמן שאני מנסה לחזור לשם והיא לא מוכנה שוב לנסוע נסיעות שעולות הרבה כסף.
אני פתאום מרגישה אבודה כזאת, נערה בודדת.

מרגישה חסרת חברים כאילו אף אחד לא יכול לשאול מה שלומי אפילו, כולם מתעלמים ממני , אז התחלתי גם להתעלם מאנשים.
וכולם באים בפוזה של "מה קטע שלך ?" , אז אני מסבירה להם שהתקופה שלי היא לא בין היפות ואני כרגע בירידה , ואין לי שום דרך לעלייה.

בין לבין התחלתי מעט לעשן, והפסקתי לא מזמן,אני מוצאת את עצמי בוכה כל פעם בלילה לבד בחוץ , וחוזרת הביתה רק אחרי 12:00 כי אני יודעת שאמא שלי ישנה.

כל פעם אותו סיפור, חוזרת הביתה אמא צורחת, מדווחת לסבתא הכל , סבתא יוצאת עליי, סבתא מסיטה את אמא שלי נגדי.
אני לבד, בורחת לאיזשהו אתר צ'אט, כולם חושבים שנולדתי אתמול ומרשים לעצמם לזלזל בי לקלל אותי ולפגוע בי.

אני מרגישה שאני רוצה פשוט למות, לקפוץ מגג, להידרס הכל רק שזה יפגע בי ואף אחד לא יראה אותי.
לא אכפת לי מאף אחד עכשיו , וגם לא מעצמי, אני פוגעת בעצמי כל יום אבל הולכת עם ג'קט שאמא לא תיראה מה קורה איתי באמת.

אני לא רוצה לחיות, אני מרגישה יותר מדי לבד.
אף אחד לא בוטח בי מאז המקרה בפנימייה, האנשים שמה שלקחו את זה רחוק , דיכאו אותי ברמה שאני מפחדת להיות בבית.
אני רואה את עצמי עוברת לגור ברחוב.
הציעו לי כמה אנשים לעבור אליהם לגור אבל אני לא רוצה שיסתבכו בזה.

כשאני מנסה ליצור קשר עם עובד סיצואלי או המדריך שלי, הם חושבים שאני צוחקת, ולא מעניין אותם מסננים אותי.
הלכתי לפסיכיאטר ופסיכולוג עכשיו אני לוקחת תרופה רמוטיב...
בקיצור
אני אסיים תשאלה בכך ש...
אני רוצה להתאבד ואין לי מה לעשות יותר בחיים האלו.

תודה שקראתם (הייתה סוגשל פריקה).
מה אני כבר יכולה לעשות?! חוץ מלהמשיך לבכות.