ככל הנראה אוהב אותי אבל לא רוצה שנהיה ביחד

אז ככה הוא לומד איתי בתיכון, שכבה מעלי ותמיד כשראיתי אותו אמרתי לעצמי שהוא הילד הכי חתיך שראיתי, איכשהו הוא שלח לי הודעה והתחלנו לדבר שנה שעברה. אני לא אחת כזו שמתלהבת מכל דבר שזז, לא זורמת ולא מאמינה לכל מה שאומרים לי, אבל איכשהו הוא גרם לי לרצות אותו כל כך כבר אחרי חודש שהיינו בקשר. ניפגשנו לבד כמה פעמים ואולי בפעם השלישית הוא הצליח לנשק אותי למרות שבכלל לא היינו ביחד! ולמרות שהייתי בתולת שפתיים ורציתי לשמור את זה כך עוד הרבה זמן. הוא תמיד נתן לי הרגשה שאנחנו ביחד, דאג שאני יתרחק מכל גבר שדיברתי איתו אי פעם, שאף אחד לא ינסה להתחיל איתי או בכלל לפנות אלי. לא משנה מה הסתרתי וכמה הוא פשוט ידע כל דבר שקרה לי או עשיתי. לא היינו מדברים כל יום כי הייתי מסתמכת על זה שהוא יתחיל שיחה כל פעם אז מדברים פעם בשבוע ככה ובבית ספר כשהיה רואה אותי ברוב המקרים היה מתעלם או משחק אותה לא רואה (דיי בטוחה שלא התבייש בי מכיוון שלא אחד ולא שתיים מהחברים שלו התחילו איתי). לא משנה כמה פעמים דיברתי איתו על זה שאנחנו מתנהגים כמו זוג אבל עדין לא ביחד הוא תמיד ניסה להתחמק או להעביר נושא והמציא כל מיני שטויות ושקרים כמו שאני מדברת עם הרבה בנים ושיש לי הרבה תגובות ולייקים בפייסבוק. ככה התנהלנו שנה שלמה עד שיום אחד עם כל הרגשות האין סופיות שהיו בי, החלטתי לכתוב לו בהודעה את כל מה שאני חושבת ושאם אנחנו לא מתקדמים אז אני חותכת את הקשר והוא ענה לי בכזו חוצפה שלא מתאים לו כרגע בת זוג. כך זה הסתיים ולא לאחר הרבה זמן הוא כבר התחרט והתחיל להעביר לי סימנים שהוא רוצה לחזור כמו ילד קטן (למשל לייקים על תמונות ישנות וכאלו). וגם הבחנתי בכך שהוא התחיל עם רוב הבנות שהוא יודע במפורש שאני שונאת. עדין אהבתי אותו וכל סימן שהיה לי שהוא עדין אוהב נתנה לי תקווה שיש לנו אולי סיכוי לחזור. ניסיתי להתגבר עליו ולמצוא לי מישהו אחר אבל אף אחד אחר לא גרם לי עד היום להרגיש את מה שהרגשתי כלפיו, הוא באמת היה הקליעה לטעם שלי מכל בחינה אפשרית אם זה המראה חיצוני ואם זה הביטחון העצמי בכמות ענקית שהיתה לו, זה שהוא אמר הכל בפרצוף ושהיה נראה שהוא לא פוחד משום דבר. לא לפני הרבה זמן הוא שלח לי הודעה, השלמנו ודיברנו בתור ידידים ואז הוא ביקש שניפגש, הסכמתי, עדין לא עברה שניה שהיינו ביחד והוא כבר התחיל לנשק אותי בכוח ולא נתן לי להוציא חצי מילה מהפה על מה שאני חושבת וזה גם לא עניין אותו הוא התנהג אלי כאל סמרטוט מכיוון שידע שאני אוהבת אותו וחשב שאני אתן למשחק שהיה לחזור על עצמו, ואני מרוב אהבה כזאת עיוורת לידו נכנעתי ולא התעקשתי להגיד לו שאני לא מתכוונת שזה יחזור להיות מה שהיה. אתכם אני רוצה לשאול מה לדעתכם עלי לעשות? והאם נראה לכם שהוא באמת מרגיש אהבה כלפיי?