בעיתיות עם ההורים לא יודעת איך לפתור את זה! המצב רק מחמיר!

היי אני דנית בת 24, סטודנטית שגרה עם ההורים -עם אמא ועם האבא החורג שלי (איתו אני גרה מילדות). אבי החורג הוא בן אדם קר, אשר לא סיפק לי חום או אהבה בחיי. ביני לבין אמא שלי זה יחסי אהבה שנאה, לרוב אנחנו רבות בעיקר בגלל שהיא כל הזמן מבקרת אותי ואני משתגעת מזה אף פעם היא לא מרוצה ממני "למה את עושה ככה?" "תראי איך את נראית? גברים בחיים לא יצאו איתך ככה", "מתי תלמדי בחיים שלך מה יצא ממך?" "לכי לאבא שלך נראה אם הוא בכלל ירצה אותך" (האבא הביולוגי שאני והוא לא בקשר) וזה גם בא לידי ביטוי שהיא מביכה אותי במקומות ציבוריים. אם אני אעצבן אותה בסופר היא תצעק ותקלל אותי ליד אנשים. בעבר שתקתי ועם השנים התחלתי לענות לה כי נימאס לי לספוג. לאחרונה זה החמיר כי לא הקשבתי לה וחייתי את חיי על פי רצוני, אז היא התחילה לאיים שהיא תפסיק לממן לי את הלימודים או שתקח לי את האוטו שאני משתמשת בו שהוא על שמה, וכל זה מלווה בהערות יום-יומיות וביקורות שמורידות את הביטחון עד הרצפה. עם הזמן לריבים הצטרפו דחיפות ואני כמובן החזרתי כי רק ככה חשבתי שזה ייפסק. עד שזה ממש עבר כל גבול היא התחילה לחפש אותי ולהוציא עלי עצבים ולהגיד לי שאני "ילדה קקה" שרמוטה" "לב קר" שהיא לא רוצה להיות אמא שלי, דחפה אותי, והביאה לי גם סטירה (פעם אחת היא הביאה לי) ופה כבר הגעתי למצב הבנתי שצריך לעשות משהו! גם בעלה התחיל להעיר לי שאני ילדה "זבל" ולאיים עלי שאני יסתלק מהבית כי אני מעצבת את אמא. אני מאוד מתוסכלת מהמצב וחשבתי על לעבור דירה אבל בתור סטודנטית אני לא יוכל להחזיק אוטו ודירה עם המחירים בארץ. עם האבא הביולוגי אני לא בקשר אז לא אוכל לגור איתו. אני מודעת לזה שאני לא ילדה מושלמת ויש לי חסרונות ואני מתחצפת אליה ונאמרים דברים לא נעימים אבל אצלי זה הדרך לזעזע אותה שאולי ככה היא תפסיק! פעם ספגתי היום לא מסוגלת יותר! אמא שלי קיצונית ולמרות שאני לא תמיד עוזרת בבית זה לא אומר שאני צריכה לספוג ביקורות כאלה. "יאללה רק תעופי מהבית נשתחרר ממך ילדה משוגעת" זה הגיוני? אני כבר הגעתי למצב שאני חושבת אולי אני כבר לא בסדר? היא הורידה לי את כל הביטחון. אני כל כך רוצה לבנות את עצמי ואני מרגישה שהם רק מעכבים אותי בדרך.
אשמח לדעת מה הייתם עושים במקומי,
תודה.