להמשיך
שלום לכולם,
אני בת 20, סטודנטית לאבטחת מידע בטכניון ואני גם עושה שירות לאומי.
בגדול שירתתי בצבא ולאחר 9 חודשים שוחררתי מטעם רפואי. לאחר השחרור אמא שלי לא הרפתה ממני ולא הפסיקה להעביר עליי ביקורת על כך שלא נתתי אפילו מינמום של שנה תרומה למדינה. אז הלכתי לעשות שירות לאומי והתכנון המקורי היה לעשות רק שלושה חודשי שירות כדי להשלים את השירות הכולל לשנה (כן זה תופס).
עכשיו אני בשירות כבר 9 חודשים, הייתי בדירת שירות אבל היא נסגרה ועכשיו אני כל יום באה וחוזרת הביתה והמרחק גדול (קמה בארבע בבוקר וחוזרת הביתה לקראת שש בערב).
זה גוזל לי המון זמן שבא על חשבון הלימודים שלי, אני גם מתחזקת מערכת יחסים עם אהוב לבי וגם עושה משמרות בבית חולים אצל סבתא שלי לאחר אירוע מוחי, ומשתדלת לעזור כמה שיותר בבית כדי להקל על אמא שלי. לא הרבה זמן פנוי בכלל. אני מרגישה שאני מפגרת בחומר ושאני לא מספיקה להשלים פערים וזה מאוד מטריד אותי.
דיברתי עם משפחתי ועם חבר שלי על להפסיק את השירות מספר פעמים ומכולם לא קיבלתי תמיכה בנושא. אני מרגישה שאני באמת רוצה להפסיק את השירות ולהתמקד בלימודים, אבל אומרים לי "תתאמצי יותר", "תלמדי אחר כך". זה נראה לי אבסורד. אני לא חייבת בכלל לעשות את השירות ואני שמחה שאני שם ושאני תורמת עד כמה שניתן אבל קשה לי עם זה שכולם נגדי בקטע הזה. אני לא מקבלת את המשפט הזה שאני צריכה להמשיך "כי כבר התחלתי". זאת לא סיבה מספיק טובה לדעתי.
זה באמת יהיה נורא אם אני אפסיק את השירות? זה יפגע בי בעתיד? או שאני צריכה ללכת עם הלב ולהתמקד בלימודים ולהדביק את כל הפערים? אולי אני טועה וכולם צודקים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025