הוא לא מתאמץ להכין לי אוכל, האם לומר לו משהו על זה?

אז ככה, יש משהו שמפריע לי בבחור שלי... תעזרו לי להחליט מה עושים עם זה.
העניין הוא שאין לו מחשבה רומנטית. מה זה אומר? אני אתן מספר דוגמאות: למשל, הוא סיפר לי עוד מזמן שהכין פעם איזה מאכל טעים שהוא גם בריא, אז ביקשתי ממנו שיכין לי גם (זה היה חצי צחוק כזה, כי דיברנו על זה ממש בתחילת הקשר ועוד לא היינו מוגדרים ורשמיים). כמה ימים-שבוע לאחר מכן סיפרתי לו על מאכל שאני בישלתי (שהוא אמר שלא טעם מעולם ולכן הבטחתי שהוא יטעם אותו אצלי) וסיפרתי לו שאני גם מכינה קינוחים טעימים והבטחתי לו שאם הוא יבוא אלי הביתה אני אכין לו גם את זה. והוספתי: "ואתה תכין לי את המאכל שאתה מכין" (אני בכוונה לא מציינת איזה מאכל, שחס וחלילה הוא או מישהו שמכיר אותו לא ייכנס לפה הזה ו"יזהה" אותנו חחחח, אבל זה גם ככה לא קריטי). וסיכמנו שכך זה יהיה.
כשהוא אכן בא אלי בפעם הראשונה (במטרה גם להכיר את ההורים שלי והכול) אני השקעתי בשבילו יום שלם והכנתי לא קינוח אחד אלא שניים, והכנתי גם את המאכל שהוא מעולם לא טעם. זאת רק דוגמה לזה שחשוב לי לרצות אותו ולגרום לו להרגשה נעימה כשהוא אצלי.
הוא עוד לא הכין לי את המאכל שהוא יודע להכין, למרות שרמזתי לו על זה כבר כמה פעמים, פעם אחת הוא אמר לי שבהזדמנות יכין את זה, ובפעם שלאחר מכן כשעלה הנושא הוא אמר שבפעם הבאה שאני אהיה אצלו הוא יכין. מאז הייתי אצלו כבר כמה פעמים והוא לא הכין לי את זה. וזה משהו שדי מציק לי... לא ספציפית בגלל המאכל, אלא בגלל המחשבה שלו לא בא לרצות אותי, הוא יודע הרי שאני רוצה שהוא יכין לי את זה. אם זאת הייתי אני במקומו כבר על הפעם הראשונה שהוא אצלי הייתי מכינה, כמו שבאמת קרה!
ועוד דוגמה, גם בנושא של האוכל - היה יום שהייתי אצלו עד שעה מאוחרת בלילה והייתי רעבה. הוא שאל מה אני אוכלת לארוחת ערב ואמרתי לו, והוספתי שגם סלט. הוא רמז לי שאין לו כוח לחתוך ירקות לסלט (בקשר אליו, שאין לו כוח לחתוך ירקות בשביל עצמו, אבל הבנתי שזה גם רמז שמופנה כלפי) אז אמרתי לו "טוב, אז אני אוכל אצלך חלק מהארוחה ואת הסלט אוכל בבית." שזה היה סוג של רמז, והוא לא הגיב על זה כלום.
בסוף אכלתי אצלו את הארוחה ללא הסלט, אחר כך חזרתי הביתה והתכתבנו בוואטסאפ. שאלתי אותו אם בסוף הוא הכין סלט לעצמו (כדי לגשש האם הוא מתעצל רק בשבילי או שגם בשביל עצמו) והוא אמר לי שלא הכין סלט, אלא אכל את הירקות בלי לחתוך אותם. אז אמרתי לו: "למה לי לא נתת ירקות? הייתי חותכת לעצמי." והוא ענה: "כי לא ביקשת ירקות." אמרתי לו, "ביקשתי סלט, זה אותו הדבר... אבל לא משנה." והוא ענה על זה: "לא היה סלט, לוקח זמן להכין. טוב, בפעם הבאה שתרצי סלט אני אתן לך ירקות." הייתי מופתעת, אבל החלטתי לרמוז בצורה אפילו יותר עבה: "תן לי מלפפון, עגבניה, גמבה וחסה, ואני אחתוך סלט לבד." ומה הוא ענה לי?? "חחח. סגור" מה????? תקשיבו, פה כבר הייתי בשוק... ציפיתי שיגיד "מה פתאום, אני אכין לך", משהו כזה O: בחייאת, הוא גבר בן 25, לא ילד קטן שלא מבין רמזים! הוא בטוח מבין, פשוט לא רוצה להשקיע בשבילי... ככה זה מתפרש בעיני.
הגבתי לו על זה, בחצי צחוק כזה, אבל שוב עם רמז די עבה: "לא תזיק לך קצת רומנטיקה..."
כעבור שבוע בערך מאז, אני ישנתי אצלו וכשהתעוררנו בבוקר הוא שוב שאל מה אני אוכלת. אמרתי לו מה אני אוכלת ושוב אמרתי שגם סלט. בהתחשב בשיחה ההיא שהייתה לנו, אמרתי לו: "תביא לי ירקות ואני אכין סלט לעצמי." הפעם כבר חשבתי שהוא יגיד לי "מה פתאום, אני אכין לך!" (כי בפעם הקודמת השעה הייתה מאוחרת, חשבתי שאז בטח היה עייף ובאמת לא היה לו כוח, למרות שאם המצב היה הפוך אפילו בשעה 4 לפנות בוקר הייתי מכינה לו כל מה שהוא היה מבקש) אבל לא!!! לא אמר כלום. חיכיתי כמה דקות עד לרגע שהיינו במטבח, הייתה בי עוד תקווה שבסופו של דבר אולי כן יכין לי, וכשביקשתי שיביא לי ירקות הוא נתן את הירקות, הקרש והכול ואני באמת הכנתי לעצמי סלט בסוף.
בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות עם זה! לומר לו משהו? מביך אותי לומר, זה לא הכי טאקט לומר לחבר שלך "אני מצפה ממך להשקיע בשבילי ולהכין לי סלט", אלה דברים שהוא אמור להבין לבד, אבל זה פשוט משאיר אותי בהרגשה ממש לא נעימה... זה לא שאני מפונקת, אני לא מתעצלת להכין לעצמי סלט, אני עושה את זה כל הזמן בבית שלי, אבל אם הוא מארח אותי אצלו אני מצפה לאירוח מינימלי... אם המצב היה הפוך והוא היה אצלי לא הייתי נותנת לו להתקרב למטבח אפילו, הכל כולל הכל הייתי מכינה לו בעצמי, הייתי נותנת לו הרגשה של מלך!!
זה לא שהוא לגמרי לא מכין לי כלום, הוא כן מכין לי דברים אחרים (קפה, למשל), מוזג לי מים ושואל אם אני צמאה, זה כן, אבל בקטע של הסלט זה פשוט כל כך מציק לי, במיוחד כשאני נותנת לו רמזים כאלה עבים שאפילו טיפש היה מבין, והוא פשוט לא עושה עם זה כלום...
הוא בחור מקסים, באמת, אבל הקטע הזה מפריע לי מאוד. אין לו גם מחשבה רומנטית בקטע של להביא לבחורה פרחים או אפילו מתנות קטנות - הוא מעולם לא הביא לי. והוא יודע שאני רומנטית וממש אוהבת את המחוות הקטנות האלה, ועדיין זה לא גורם לו לרצות לרצות אותי ולגרום לי להרגשה טובה, שדרך אגב גם על להביא פרחים כבר רמזתי לו כמה וכמה פעמים.
מה אתם ממליצים לי לעשות?