הרבה מאוד אנשים פשוט לא מצליחים להתחיל פה חיים, האם לעבור לחו"ל?

קודם כל, אם זה לא המקום הנכון לשאול את זה ("מתבגרים") אז תגידו, פשוט לא ידעתי איפה לשאול את זה.

עכשיו, הרבה פה חושבים אולי שאני כולה בן 15 ואין לי מה לחשוב על דברים כאלו עכשיו, אולי זה נכון, אבל אני תמיד הייתי סוג של בן אדם שחושב כמה צעדים קדימה, בין אם זה בדברים קטנים לגדולים, ובזמן האחרון מצאתי את עצמי חושב על הרבה דברים בעתיד הלא כל כך רחוק, מה לעשות אחרי הצבא? למי אני אצביע בבחירות כשאבחר? ממה אתפרנס, וכו'

ראיתי בזמן האחרון (גם לפני, אבל רק עכשיו אני ממש חושב על זה) על המצב שלנו במדינה, ובעיקר לאנשים צעירים יותר שמחפשים להתחיל את החיים, איך שהכל יקר פה בצורה מטורפת, בין אם זה שכר דירה, או מוצרים למחייה, ובעיקר משכורת נמוכה מאוד ביחס למחירים.
אני גם לא מסכים מבחינה פוליטית עם איך שהמדינה הולכת פה, אבל באותו הזמן אני מרגיש שאין באמת מפלגה שמבטאת את מה שאני מרגיש, אני לא רוצה להפוך את זה לדיון פוליטי, אבל זה עוד משהו שמטריד אותי מאוד.

ראיתי שהרבה ישראליים היגרו לחול, בעיקר למדינות שונות באירופה, ולהגיד את האמת, זה בערך הכיוון שאני רוצה ללכת אליו, אומרים שם שהכל זול יחסית לארץ, המשכורות שם טובות גם לסטודנטים וכו', והמוצרים שם זולים, ושאפשר לסגור שם חודש, ולהנות מהחיים באותו הזמן.

אבל בכל זאת, באותו הזמן אני גם מאוד מודאג, איך זה להיות בחול? זה תמיד מרגיש להיות זר? האם זה אפשרי להיות במדינות אירופה כיודעים אנגלית בלבד (קשה לי עם שפות, אני יודע עברית ואנגלית, ערבית ניסיתי מבית הספר ולא הצלחתי בכלל) וגם, לא שוטפת?

וגם העובדה שלעזוב את המדינה היא קשה, להיפרד מהמשפחה, החברים, וגם מהמדינה עצמה, אני מאוד אוהב את ישראל, אני לא "קשור" לפה, אבל אני אוהב מאוד את ימי העצמאות ותמיד מרגיש גאווה במה שכן הצלחנו לעשות בזמן הקצר שאנחנו קיימים, ובאותו הזמן, אני מרגיש שהמדינה לא אוהבת אותי כמו שאני ועוד הרבה אוהבים אותה, מהבחינה שהרבה מאוד אנשים פשוט לא מצליחים להתחיל פה חיים, ואני מפחד מאוד שאני אהיה אחד מהאנשים האלו.

אז מה לעשות לדעתכם? אני יודע שיש לי עוד הרבה זמן לחשוב על זה, אבל יהיה נחמד לשמוע כמה עצות כדי לבסס את המחשבה שלי עליהן.