אני נמצא בזוגיות תקופה די ארוכה, כמעט שנתיים. בת הזוג שלי מדהימה, תומכת ואוהבת אותי ברמות קשות. מהרגע הראשון שהתחלנו לצאת היא דאגה לרמוז לי שאני האחד בשבילה ותמיד פיזרה רמזים על חתונה ועל לעבור לגור ביחד כבר (איזו אירוניה שבזמן שאני רושם את ההודעה היא שולחת לי תמונות של דירות להשכרה..)
בקשר עצמו אף פעם לא הגענו למצב של ריב קשה או הפרדות לזמן מסוים. תמיד היא דאגה להבהיר שזה ממש לא בשבילה הריבים האלו ותמיד רצתה שהכל ילך על הצד הטוב ביותר. אף פעם לא חתרה לשם.
אני מצידי, אוהב אותה אבל מתחילת הקשר הפריע לי שאנחנו לא משדרים על אותו גל מבחינת השכלה, לימודים וכו׳
גם תחומי העניין המשותפים שלנו ונושאי השיחה המשותפים- לא באים בד בבד, וככל שעועבר הזמן זה משפיע יותר ויותר.
אני אוהב אותה אבל לא באותה רמה שהיא אוהבת אותי. אני מעריך אותה ומהופנט מטוב הלב שלה ומהתכונות הטובות שלה אבל מרגיש שזה לא זה. לא יודע איך להסביר פשוט מרגיש שזה לא זה וככל שעובר הזמן התחושה מתעצמת.
אני מעריך שתרשמו תגובות בסגנון של עדיף עכשיו מאשר מאוחר אבל אני באמת לא מצליח למצוא את הדרך לעשות את זה. יכול להיות בגלל שאני חושב שהיא תקבל את זה מאוד קשה (מאוד) ויכול להיות שאני סתם מדמיין..בכל מקרה אני בבעיה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות