הוא עשה בשבילי הכי הרבה, רבל הוא כבר לא יכול להיות שלי

אני חושבת שזאת יותר פריקה מאשר שאלה, אבל אני עדיין אשמח לעצות שינסו לעזור או כל דבר שאנשים יכתבו כי אני באמת במצב קצת קשה וזה יכול לשמח אותי.
הסיפור בעצם מתחיל מפה כי הכרתי אותו באתר. זה היה לפני כמעט שנתיים או קצת פחות כי אני לא זוכרת בדיוק, שלחתי לכאן שאלה ודיברנו בתגובות עד שעברנו לווואטסאפ ואז לשיחות ויצא שגם נפגשנו כמה פעמים. הוא היה מבוגר ממני כבר אז בחמש שנים כמעט והיה ברור שלא יצא מזה כלום אבל כבר אז נדלקתי עליו. הוא באמת בא כולו במטרה לעזור לי וניהלתי אחריו מעקב מאוד קריפי שאני בטוחה שהוא לא ידע עליו. בכל פעם ששמעתי שיש לו מישהי הייתי נשברת ובוכה ימים שלמים. שנתיים שהייתי מסתובבת בהרגשה של פעם למטה ופעם למעלה, בכל פעם שהוא היה יוזם קשר בשביל לראות מה שלומי ואם הכל בסדר הלב שלי היה קופץ ולא הייתה מאושרת ממני באותו הרגע.
אני יודעת שאני נשמעת נואשת אבל קשה לי להסביר את ההרגשה שאחרי כל כך הרבה זמן של אכזבות מצד המשפחה או החברים מגיע מישהו שבאמת רוצה לעזור ולהקשיב ובאמת נמצא שם כשצריך. אני באה מרקע מאוד קשה מבחינת המשפחה וחצי מהחיים שלי היו ברחובות.
הייתה למשל פעם אחת בגיל 17 כששתיתי כל כך הרבה עד שנזרקתי באיזה דירה של בחור וברחתי משם באמצע הלילה כי הוא ניסה לאנוס אותי. רק אליו יכולתי להתקשר והוא נסע עד אליי בשביל לקחת אותי ולהחזיר אותי עד לבית. ויש עוד הרבה דוגמאות מהמקום שזה הגיע למרות שבמשך כל הזמן אני הייתי אדישה למצב שלי. הוא מעולם לא ניסה לנצל אותי, לא זרם לכיוון ולמרות שאני בחורה שנראית טוב והיו כמה פעמים שהייתי שיכורה מתה הוא לא עשה צעד אחד לכיוון הזה.
אני לא יודעת אם אני יותר תלותית או שאני באמת אוהבת אותו. הוא עזר לי עם הבגרויות, הוא עזר לי עם עצמי והיום הצלחתי להתנתק מהמשפחה ועברתי לגור אצל סבתא שלי ומשם השתקמתי עד שהיום אני כבר מתמיינת לעתודה והכל נראה קל יותר.
אני יודעת שיש לו היום חברה ואני לא אחשוב להפריד ביניהם, אמרתי לו תודה כל כך הרבה פעמים ואני עדיין מרגישה שזה לא מספיק, אני מרגישה שאני רוצה אותו, אני רוצה אותו בשבילי, אני רוצה אותו שיהיה רק שלי ואני משתגעת שאני לא יכולה לקבל דווקא את הדבר שעשה בשבילי הכי הרבה.
סליחה על החפירה אבל תודה למי שקרא.