היי.
השאלה היא מוצא אחרון. אני מרגישה לבד. גיל ההתבגרות המזוין הוא לא הבעיה פה, אז בבקשה כשאתם עונים אל תקדחו על הורמונים...!
בכיתה ג' (גיל 9) החבר שלי הציע לי חברות. בגלל חוסר ברירות, פזיזות ילדותית וחשש שהקשר בין ההורים שלנו שהם החברים הכי טובים ייהרס, אמרתי כן.
בשבועיים הראשונים זה היה סבבה, עד שהוא התחיל לבקש כל מיני בקשות שאני אעשה דברים: לקחת לאבא שלי דברים בלי רשות, לקלל מישהו בשבילו, שאני אתחיל לשפר את המראה החיצוני שלי ועוד בקשות בסגנון. הוא איים עליי שאם אני לא אעשה את הדברים הוא לא יהיה חבר שלי. מאותן סיבות שמצויינות למעלה, את חלק מהדברים עשיתי, אבל כשזה הגיע להורים שלי אמרתי לו שאם הוא לא מעוניין בקשר, אז אין לו מה לחפש פה. אני מזכירה שהייתי בת 9.
לא הייתה פרידה ממשית, ומאז התחלנו להתנתק. אנחנו לא מדברים, הוא לא בסביבה כשאני נמצאת וההפך. אני מתבאסת כשהוא מגיע. אז ככה עברו 3 שנים, אני בת 12 ואחגוג עוד 5 חודשים 13. אבל... אני עדיין מרגישה קצת רע. התחלתי להיגעל ממנו ועוד כל מיני דברים.
טסנו ליוון ביחד, והוא דפק לי על החלון של המקלחת. זה היה משפיל. הוא קרא לשירות חדרים כשהייתי במקלחת להגיד לי להיות בשקט בגלל ששמתי מוזיקה (לא חזקה בכלל) ושרתי קצת. גם זה היה משפיל. מאז הוא התחיל להסתכל עליי: על הציצים, על המכנס הקצר, על הגוף ועל השפתיים.
נ.ב- תוך כדי כתיבת השאלה המערכת התריעה אותי שיכול להיות ויש רמז לתקיפה מינית. זה נכון?!!?!?!?
עזרה דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025